בשעה שאני יושב ומשרבט את המילים הללו, יושבת לה ארסנל בפסגת הפרמייר ליג עם 19 נקודות מתוך 21 אפשריות, ששה נצחונות ותיקו אחד בשבעה משחקים. לזכותה 16 שערים, ולחובתה רק ארבעה. יש לה שתי נקודות יתרון על פני האלופה, מנצ’סטר יונייטד, ארבע על ליברפול, שבע על צ’לסי של אברם-וביץ’, ו-13 נקודות יותר מאשר לשכנה המסכנה טוטנהאם. רגע, רגע, זה עוד לא הסוף של רשימת המצאי והמלאי התותחני של תחילת אוקטובר: בליגת האלופות אוחזת ארסנל במאה אחוזי הצלחה שני נצחונות חלקים בשני מפגשים ומתרוצצת אנה ואנה עם ארבעה כיבושים ורשת נקיה מספיגות. אפילו בגביע הליגה (קרלינג) ארסנל לא מרפה: העפלה לשמינית הגמר אחרי ניצחון 0-2 על ניוקאסל. למי שסבור שלפחות בסעיף האחרון מדובר בעניין פעוט של מה בכך מוטב לזכור כי זה המפעל והשלב בו הדיחה קובנטרי סיטי מליגת המשנה את מנצ’סטר יונייטד באולד טראפורד לנוכח קולות הבכי והנהי של סר אלכס פרגוסון ו-74,000 אוהדים משחררי קיטור.
חודשיים לתוך העונה, איפוא, ארסנל היא לא רק הסיפור הגדול של הכדורגל האנגלי, היא גם ההפתעה הכי מרעננת, תוססת יותר מלימונדה און דה רוקס ביום חמסין על שפת הכנרת. והרי עצם העובדה שארסנל היא הפתעה, היא כבר הפתעה פיקנטית בפני עצמה, אם אתם יורדים לסוף דעתי. כי לכאורה הרי מדובר במועדון ענק, עתיר מסורת ותארים, שרק לפני שנה וחצי הגיע לגמר ליגת האלופות, וב-2004 עוד הספיק להשלים בר מצווה של זכיות בכתר האליפות האנגלי .
אבל למרות המסורת והרקורד, ארסנל לא היתה אמורה להיות היכן שהיא נמצאת כיום. ממש לא. זה, כמובן, אם תשאלו את רוב המומחים והפרשנים, כולל עבדכם הנאמן. לזכותנו נאמר שגם האוהדים הכי מסורים של התותחנים לא היו אופטימיים במיוחד. הם לא שעטו לבוקי’ס על מנת להשקיע את כיסם היכן שנמצא ליבם, כי גם להם, במבט ראשון, זה נראה כמו לשים את כספך על קרן הצבי, או על קרן בלתי מנוצלת.
כי הנסיכה ארסנל, זו שהתמרקה ביולי לקראת עונת 2007/2008, נראתה הרבה יותר לכלוכית. היא דמתה הרבה יותר לדבר הקודם מאשר לדבר הבא. היא סיימה את העונה הקודמת במקום הרביעי ונאלצה להתמודד במוקדמות ליגת האלופות. היא הודחה בשמינית גמר ליגת האלופות על ידי איינדהובן הצנועה יחסית. היא אפילו הפסידה בגמר גביע הליגה לצ’לסי. ובעיקר: היא הפסידה בקיץ את הנכס הגדול ביותר שלה על המגרש תיירי הנרי.
החלוץ הצרפתי היה הכדורגלן הגדול ביותר של ארסנל בפרמיירליג, אבל אחרי עשור עשיר ומפואר הוא יצא לבדוק אם הדשא בקמפ נואו של ברצלונה ירוק יותר. גם 16 מיליון הלישט שנכנסו לקופה של ארסנל מהמכירה, נראו כסף קטן בהתחשב במנהיגותו, תרומתו, והחלל שהוא הותיר. כאשר התברר כי בנוסף למוציא הראשי לפועל על כר הדשא, התחוללה באיצטדיון האמירויות גם מיני הפיכה בקומת ההנהלה, והיור רב השנים, דייוויד דין, הושלך כלאחר יד אל רציפי הפיקדילי ליין עם כרטיס לכיוון אחד החוצה נדמה היה שהענק הארסנלי ייכנס לתרדמה מסוימת, אם לא לתרדמת. דין היה האיש והכתף והמשענת של המנג’ר ארסן ונגר במועדון. מי שחשב שבלי דין גם לא ישאר דיין ניבא לארסנל התרסקות טוטאלית, או לפחות עונה-שתיים של החלמה, שיקום, צעידה על קביים ופרוטזות, לפני שהשחר החדש יזרח על האמירויות, או כפי שכבר נוהגים לכנות את האיצטדיון החדש Dubai-bury.
מה גם שיחד עם המלך הנרי הראשון עזבו את התותחנים גם פרדי ליונגברג, חוסה אנטוניו רייס וז’וליו בטיסטה, ואילו בדרך ההפוכה, אל האמירויות, צעדו רק לאסאנה דיארה, באקארי סאנייה ואדוארדו דה סילבה לא ממש השמות איתם אפשר ללכת למכולת של הליגה, בטח לא להארודס.
והנה, לא עברו חודשיים, וכל הנבואות האפוקליפטיות שרועות להן פרקדן ויכולות לרפד את כל הדרך מפינסבורי פארק ועד איזלינגטון. המנג’ר ונגר נשאר ואף חתם על חוזה עד 2011. הכדורגל השמח נשאר ואף הפך יעיל יותר, ולא על חשבון האטרקטיביות. הצעירים פורחים, היציעים מלאים, ההישגים בלתי פוסקים, והשמיים מרגישים נמוכים. ומה באשר לכלכלת הבית? עונה פיננסית?! הצחקתם את הגאנרס. לא זו בלבד שהם נושמים אוויר פסגות בכל פינה אפשרית של העיר והגלובוס, הם אפילו הודיעו בספטמבר לעולם הולך ומשתאה כי ההכנסות של המועדון לשנה האחרונה עברו את ה-200 מיליון פאונד, הרווחים צמחו ל-51 מיליון עלייה סנסציונית של 274% לעומת השנה הקודמת וכל משחק בית בדובאי-בורי מכניס כיום 3.1 מיליון לירות שטרלינג, יותר מכפול מאשר באיצטדיון הקודם. ארסנל ניצבת כיום במקום השני בתבל בהכנסות, כאשר רק ריאל מדריד מקדימה אותה. וואו.
וסליחה רגע, תזכירו לי: תיירי מי? ארסן ונגר, המנג’ר הטוב ביותר בעולם, הצליח אפילו להשביח ולהשכיח: מיטב הנוער והכשרונות החדשים של ארסנל בשלו תחת ידי המאמן הצרפתי, עד כי אפילו זכרו הספורטיבי המונומנטלי של החלוץ בן ארצו היה כלא היה. ואחרי כל זה, הייתה עוד למנג’ר אחד בלונדון (לשעבר) החוצפה להרהיב עוז ולכנות את עצמו המיוחד. לך לארסן-ל ז’וזה, ראה דרכיה והצטנע.
