בחודשים האחרונים מתפרסמות יותר ויותר פרשיות ושערוריות חדשות שנוגעות לבנקים, ומאחר ולונדון הינה מרכז הבנקאות הבינלאומי הגדול ביותר בעולם, תמיד נמצא איזושהי זווית בריטית לשערוריות אלו.
אחת הפרשיות הגדולות הינה פרשיית הטיית ריבית הליבור, שעל פי הטענות, נעשתה על ידי מספר בנקים בשנים 2008-2009. פרשיה זו כבר הובילה לעריפת ראשים בבנק ברקליס (המנכל, היור ובכירים אחרים) לאחר שהם שילמו קנס של כ-400 מיליון דולר לרשויות וכרגע עומדות כנגדם תביעות בהיקפים של מיליארדים רבים בגין פרשייה זו, שכנראה תלווה אותנו עוד תקופה ארוכה. אז מהי ריבית הליבור ולמה חשוב אם מישהו הטה אותה או לא?
ה-Libor, ראשי תיבות באנגלית של London Interbank Offered Rate , מפורסמת פעם ביום על ידי ארגון הבנקאים הבריטי (ה-BBA) ומייצגת את גובה הריבית, שעל פיה בנקים אלו מוכנים להלוות האחד לשני (בשנים האחרונות אין זה ציטוט של עסקאות שנעשו בפועל, אלא יותר מחיר תיאורטי).
ריבית הליבור משמשת כריבית הנפוצה ביותר להלוואות לטווח קצר (מיום אחד ועד 12 חודשים), ונגזרת מממוצע מסונן של ריביות בין בנקאיות, הנקבעות על ידי בנקים נבחרים, שמשתתפים בסקר זה.
ריבית הליבור נקבעת לעשרה מטבעות מרכזיים (אירו, לישט, דולר אמריקני, דולר קנדי, דולר אוסטרלי, דולר ניו זילנדי, כתר דני, כתר שוודי, פרנק שווייצרי ויין יפני). הפרסום החל ב-1985 ומטרתו הייתה להקל על הבנקים לקבוע מחיר אחיד להלוואות שהם השתתפו בהן עם בנקים אחרים (עסקאות סינדיקציה). בחלק הקצר (עד שלושה חודשים), ריבית זו לרוב תהיה קרובה מאוד לריבית הבנק המרכזי, שכן בנקים אלו לרוב יכולים ללוות מהבנק המרכזי בריבית הקבועה על ידי הבנק המרכזי. אבל, כפי שלמדנו ב-2008, היא יכולה להיות שונה לחלוטין מריבית הבסיס של הבנק המרכזי באותה מדינה. לדוגמה, במצב בו בנקים חוששים להלוות כספים למוסדות אחרים, ריבית הליבור תהיה גבוהה משמעותית מריבית הבסיס.
בשונה מריבית הבסיס – אשר נקבעת על ידי הבנק המרכזי של אותו מטבע, לדוגמה, הבנק המרכזי בארצות הברית (ה-FED) קובע ריבית בסיס לדולר – ריבית הליבור לא נקבעת על ידי ממשלה כלשהי. במקום זאת, שיעור הליבור מחושב באמצעות סקר יומי, שעורך איגוד הבנקאים הבריטי כל יום בלונדון בקרב עד 18 בנקים (יש מטבעות שבהם רק שישה בנקים נותנים ציטוט), לגבי עלויות ההלוואות הבין בנקאיות לטווח של יום אחד ועד ל-12 חודש. האיגוד מקבל מן הבנקים את המידע על בסיס יומי, מתעלם מציטוטים הקיצוניים למעלה ולמטה ואז מוצא את הממוצע של 4-8 הנותרות, אשר יהווה את ריבית הליבור. ריבית זו הינה ריבית הייחוס, שעל פיה רוב עסקאות ההלוואות בעולם נעשות, וגם רוב הפיקדונות הגדולים מופקדים ביחס לריבית זו.
אז על מה שילם ברקליס 400 מיליון דולר?
בזמן שיא משבר הנזילות של שנת 2008, בנקים בעצם לא הלוו אחד לשני כסף (זו הסיבה שבנק להמן נפל), אבל עדיין היו חייבים להגיש כל יום מספרים עבור קביעת ריבית הליבור. ברקליס הגיש מספרים שהיו גבוהים מהממוצע של הבנק האחרים (כל המספרים שהבנקים מגישים חשופים לכל הפעילים האחרים בשוק) ואז פנה לברקליס בכיר מהבנק המרכזי האנגלי ושאל מדוע הם מגישים מספרים גבוהים (מספרים גבוהים מלמדים שמצבך קשה יותר, שכן אתה צריך לשלם יותר כדי שיפקידו אצלך כסף). באופן די מפתיע, ברקליס שינה את המספרים שהוא מגיש לנמוכים יותר.
טענת הרשויות כלפי ברקליס הינה שהורדה זו נועדה לומר לשוק שמצבם טוב יחסית לבנקים האחרים, ולכן הבנק לא נאלץ לבקש חילוץ מהממשלה ושילם פחות על הלוואות שהוא לקח מבנקים אחרים. חשוב לציין שהורדת ריבית הליבור פוגעת בבנק, שכן היא מובילה לתשלומים נמוכים יותר מצד אלו שלקחו אשראי מהבנק, שכן זה שלקח אשראי ומשלם ליבור + 200 לבנק, ישלם פחות כשהליבור הינו נמוך יותר.
לאור זאת, ניתן לטעון שהבנק הפסיד מהורדה של ריבית הליבור ולא הרוויח, אבל כל התחום הזה מסתבך בגלל המסחר הגדול שהבנקים עושים בנגזרים/אופציות על הריבית הזו וייתכן שאכן הבנק הרוויח מהמהלך ולא הפסיד. אבל עדיין ברקליס כרגע הינו הבנק הראשון שהגיע להסדר עם הרשויות בעניין שערוריית הליבור וישנם עוד בנקים רבים שנמצאים בתהליכים מול הרשויות בנושא זה ואולי אפילו נראה כתבי אישום של הרגולטורים כנגד בנקים וסוחרים ספציפיים בתחום זה.
מסר חשוב שממשיך ועולה בכל תחומי שערוריות הבנקים הינו היעדרם של האמון והיושרה הבסיסיים מהמערכת, שכן הכול הופך לתאוות בצע של איך להרוויח יותר כסף מבלי להפר את החוק הכתוב ובלי התייחסות לצד המוסרי. בתקווה שהשנה היהודית הבאה תהיה מוצלחת ועם יותר יושרה ומוסריות.
*הכותב הינו כלכלן ויועץ פיננסי. ניתן ליצור עמו קשר במייל: moshe@alondon.net
** האמור בסקירה זו אינו מהווה הצעה ו/או ייעוץ המתחשבים בנתונים ובצרכים מיוחדים של כל לקוח, לרכישה ו/או ביצוע השקעות, פעולות ו/או עסקאות כלשהן ואין בו משום המלצה ו/או חוות דעת ו/או תחליף לשיקול דעתך העצמאי.
