תחקירנית רדיו בשיחת טלפון מהארץ: שלום. כמו שהסברתי באימייל, היינו רוצים לראיין אתכם לגבי יוקר המחייה באנגליה כדי לדעת אם גם אצלכם יותר זול בהשוואה לישראל. אני רק רוצה כמה פרטים מקדימים, בסדר?
אני: אין בעיה.
התחקירנית: אתה יודע מה מחיר המילקי אצלכם?
אני: אה, הרבה יותר זול, משמעותית.
התחקירנית: אבל אתה יודע כמה בדיוק? זה יעזור.
אני: לא, אני לא יודע בדיוק, אבל בגדול הרבה יותר זול.
מאמרים קשורים
התחקירנית: אז אולי אתה יכול לקפוץ לסופרמרקט ולבדוק, ואולי גם לצלם את המחיר? זה יהיה מצוין אם נוכל לשים תמונה באתר שלנו.
אני: אני לא יודע אם זה יתאפשר.
התחקירנית: למה?
אני: לדעתי בזמן האחרון לא מביאים לכאן מילקי.
התחקירנית: אין לכם מילקי?
אני: לא.
התחקירנית: למה לא?
אני: אני יודע למה? החברה בברלין גמרו הכל. אבל אני בטוח שאם היה כאן מילקי הוא היה הרבה יותר בזול.
התחקירנית: אתה זוכר אם כשהיה מילקי הוא היה יותר בזול?
אני: תראי, ספציפית אני לא זוכר שהיו מביאים לכאן מילקי. לפחות לא לאיפה שאני גר.
התחקירנית: מה באמת, אף פעם לא היה לכם מילקי?
אני: לא, לדעתי לא.
התחקירנית: אז מה אתם עושים כל השנים האלה בלי מילקי?
אני: מסתדרים איכשהו. אני מניח שאם נורא מתחשק למישהו מילקי אז הוא יכול לקחת איזה מעדן שוקו ולהוסיף לו קצת קצפת באופן ידני, שלדעתי זו אגב מטאפורה לא רעה לגבי החיים בכלל.
התחקירנית: מה?
אני: לא משנה. מכל מקום אנחנו מסתדרים גם בלי מילקי. את לא רוצה לשאול משהו לגבי מוצרים אחרים?
התחקירנית: כן. מה היית אומר לגבי יוקר המחייה באופן כללי? מבחינת השוואה בין מוצרים שונים?
אני: זול מאוד. בעיקר מאז שעברנו לקנות באלדי. הרבה יותר זול מסיינסבריס, שלא לדבר על ווייטרוז.
התחקירנית: ובהשוואה לרמי לוי?
אני: מה? מי זה?
התחקירנית: יש לו רשת סופרמרקטים די זולה בארץ. טוב, אתה יודע מה, בוא נעזוב את המזון. איך אנגליה בהשוואה באופן כללי? דיור, תחבורה וכדומה?
אני: תראי, זה תלוי איפה. בלונדון יקר, אבל אפשר לצאת מלונדון ואז המחירים יורדים. יש לי למשל חבר מהעבודה שעבר לאינוורנס. המחירים של הדיור שם הם חצי מכאן, וגם האוכל. פשוט צריך לדעת איפה לגור.
התחקירנית: אינוורנס? זה לא בסקוטלנד?
אני: כן, אז?
התחקירנית: זה לא קצת רחוק מלונדון?
אני: זה אולי לא מרחק הליכה, אבל היום ממילא אנשים עובדים הרבה מהבית דרך האינטרנט. ואם צריך להגיע למשרד, אפשר לקחת רכבת. הרכבות כאן משהו?משהו. לכל מקום יש רכבת, וגם תחתית.
התחקירנית: טוב, אני חושבת שאני בכל זאת צריכה איזו השוואה אובייקטיבית. בוא נחזור לאוכל. אין אצלכם איזה מוצר ישראלי שאתה יכול להשוות?
אני: אה, רגע, את יודעת מה, יש מצב שיש לי כאן במבה. היא בטוח יותר זולה מאשר בארץ. חכי, אני אצלם ואשלח לך לאימייל.
אחרי כמה דקות…
אני: נו, הגיעה אליך התמונה?
התחקירנית: כן. ואתה צודק, זה באמת די זול. רק יש בעיה אחת, ליד המחיר כתוב שח.
אני: אוקיי, אז מה הבעיה?
התחקירנית: המחירים אצלכם הם לא בפאונדים? או לישט? או איך שלא קוראים לזה?
אני: כן, בעצם נכון, עכשיו כשאני חושב על זה.
התחקירנית: אז מה זה השח הזה?
אני: אממממ… תני לי לחשוב. אה, יש מצב שהחותנת שלי שלחה לנו את זה מהארץ.
התחקירנית: מה, היא שולחת לכם חבילות מהארץ?
אני: כן, פעם בחודשיים. לפעמים אפילו פעם בחודש. חבילות גדולות, 6-5 קילו, לפעמים יותר.
התחקירנית: וזה לא נורא יקר לה לשלוח במבה בדואר אוויר?
אני: בטח יקר. אבל זה בדיוק זה מה שאני מסביר לך, שהכל בישראל כל כך יקר שאפשר להשתגע.
* הכותב הוא בעל הבלוג: זה לא בדיוק ככה: יומנו של מהגר ישראלי שאין לו טענות לאף אחד.
