חברי פרלמנט בריטים העבירו לישראל גינוי חריף על שלטענתם סוכני שבכ התעללו בעיתונאי פלסטיני מרצועת עזה עם שובו ארצה, לאחר שהופיע בפניהם עם זכייתו בפרס יוקרתי לעיתונאות. הם הביעו זעזעו מעדותו של העיתונאי, מוחמד עומאר, שטען כי עם הגיעו לגשר אלנבי, סוכנים חיפשו על גופו את כספי הפרס שקיבל, איימו עליו בנשק, הסירו ממנו את תחתוניו בכוח, היכו אותו נמרצות, כפו עליו לרקוד והשפילו אותו. לדבריו, הוא לא יכול היה לעמוד בעינויים ולבסוף הקיא והתעלף, אחרי שהוכרח לעמוד על רגליו במשך 12 שעות ללא אוכל ושתייה.
עומאר קיבל בסוף יוני פרס בערך כספי של 5000 פאונד, אותו חלק עם עיתונאי נוסף. הפרס ניתן מידי שנה לאומץ עיתונאי והוא נקרא על שמה של מרתה גלהורן, כתבת מלחמה אמריקאית מפורסמת. הפרשה עצמה פורסמה על ידי העיתונאי והשדרן ג’ון פילגר בעיתון הגארדיין והגיעה אף לדיון בפרלמנט, שגינה את ישראל על מה שכינה הרג שיטתי של עיתונאים פלסטיניים בשטחים. שגריר הולנדי בדימוס, בשם יאן ויינברג, תמך בטענותיו של עומאר והעניין כולו מטופל על ידי השגרירות ההולנדית בישראל, שהבטיחה בסוף חודש יוני את יציאתו מעזה ללונדון.
עומאר מספר כי הוא היה מוקף על ידי שמונה סוכנים שהתעללו בו קשות. כאשר הוכה הוא נשאל על ידי אחד מהם מדוע הוא הביא עימו בשמים. כאשר עומאר אמר כי רכש אותם למען אנשים שהוא אוהב, הסוכן השיב לו האם יש בכלל אהבה בתרבות שלכם?. הוא האשים אותם, בין היתר, כי הם גיחכו על מכתבים שקיבל מקוראים אנגלים, בשעה שאחד מהם הירבה לשרוט אותו בציפורניו ולתקוע את אצבעותיו בארובות עיניו. לאחר שהתעלף הזעיק השבכ אמבולנס ונהגו הפלסטיני סירב לדרישת הסוכנים לחתום על הצהרה הפוטרת אותם מאחריות למצבו הגופני של העיתונאי. הם התירו לשניים לעזוב את הגשר רק לאחר שאיימו כי יתקשרו עם השגרירות ההולנדית.
ויינברג טוען כי אין המדובר במקרה בודד וכי לישראל יש עניין להרוס את החיים הפלסטינים בכל התחומים. אני חושש כי בעתיד עומאר יירצח על ידי צלף ישראלי או על ידי פצצה…, הוא אמר. הוא הדגיש כי למרות שהעיתונאי איבד בני משפחה בפעילות צהל בעזה, הוא לא הטיף במאמריו לשנאה כלפי ישראל. פילגר הוסיף כי אמו של עומאר נפצעה בשעתו לאחר שבולדוזר ישראלי הרס את בית המשפחה בעוד יושביו נמצאים בתוכו.
התגובה הישראלית
לשכת העיתונות הממשלתית בירושלים פרסמה תגובה המזימה את דבריו של עומאר. לדבריה אכן נערך חיפוש בכליו ועל גופו בגלל החשד כי הוא יצר בבריטניה קשר עם גורמים מסוכנים והתבקש להעביר פריטים עוינים לגורמים בגדה המערבית. הלשכה מכחישה כי העיתונאי סבל מעינויים פיזים או נפשיים ומדגישה כי הוא היה בחברת ארבעה חוקרים ולא שמונה. החיפוש בחפציו היה בהתאם לכל הכללים ובנוכחותו של המאשים. עוד נמסר כי החובש שהגיע למקום לאחר התמוטטותו לא מצא כל ראיות של פגיעה פיזית בגופו. התנהגות המאשים מעלה ספקות באשר ליושרו, מאשימה ההודעה ומדגישה כי החקירה נמשכה שלוש שעות בלבד, בניגוד לטענותיו.
אנו רק יכולים להצטער, מסכמת לשכת העיתונות, כי המקרה זכה לפרסום ולבמה מבלי שייבדק כראוי.
