תיאטרון האוליבייה הוא הגדול מבין שלושת התיאטראות של הנשיונל ת’יאטרון. למעשה, כאולם המכיל למעלה מ-1,100 מושבים, הוא אחד מהתיאטראות הגדולים ביותר בלונדון שלא מוגדרים תחת מטריית ה”ווסט-אנד”. ההפקות בו הן לרוב מחזות ולא מחזות זמר, וכל הפקה מוגבלת בזמן של מספר חודשים קצר. לכן, לא צריך לקחת כמובן מאליו את ההחלטה של התיאטרון הלאומי להעלות שוב את “אמדאוס” משנת 2017. זו פשוט התשובה להצלחה המסחררת לה זכתה אותה הפקה רק לפני שנה.
את המחזה “אמדאוס” כתב פיטר שייפר ב-1979, והוא הועלה באותה שנה על בימות הנשיונל ת’יאטר. ההצגה המשיכה לווסט-אנד, חצתה את האוקיינוס ונחתה בברודווי, שם זכתה בפרס ״טוני״ כ״מחזה הטוב ביותר״, ואחר כך הפכה לסרט קולנוע מצליח שקטף ״אוסקר״ בתור ״הסרט הטוב ביותר״.
עם כל ההצלחה הזאת, נשמע מוזר ש”אמדאוס” לא מופק לעיתים קרובות יותר, או אפילו נשאר על הבמה לתקופה ממושכת יותר. אבל האמת היא שמדובר במחזה עצום בגודלו, הדורש תזמורת שלמה שתבצע כמה מהסימפוניות הגדולות של מוצארט במהלך הסצינות. בנוסף, צריך לציין את העובדה שמוצארט כתוב כדמות כמעט מטופשת, שרוב השורות שלה מוקדשות לדיבורים על סקס, מה שאומר שההצגה לא מתאימה לכל גיל.
אבל התזמון במקרה זה היה יוצא דופן. פיטר שייפר, שמאוד התרגש לקחת חלק בהפקה הנוכחית שהתחילה ב-2017, בסגירת מעגל של כמעט 30 שנה, נפטר בקיץ של 2016 ולא זכה לראות את התוצר הסופי.
קטע מתוך ההצגה:
[x_video_embed type=”16:9″][/x_video_embed]
בכלל סיפור מומצא
המחזה מושפע מסיפור קצר בשם “מוצארט וסליירי” של אלכסנדר פושקין מ-1830. הסיפור המומצא הפך כבר לאגדי ואלמותי ומתאר את הקנאה שחש סליירי כלפי מוצארט, ואת היריבות והנקמה. זה רלוונטי לימינו כמו שהיה רלוונטי בסוף שנות ה-70׳. הבמאי מייקל לונגהארסט עושה שימוש מלא בעיצוב המרשים של במת התיאטרון עם “תזמורת סאות’בנק” הענקית, שחבריה מנגנים ובו-זמנית גם משחקים ומשמשים כחלק בלתי נפרד מהסט והאווירה.
אדם גילן מגלם מוצארט מעצבן במיוחד, אך בסופו של דבר אי אפשר שלא לרחם עליו. לוסיאן מסמטי, בתפקיד סליירי, הופך אותו לדמות מרתקת שגורמת לתערובת של צחוק, בכי וסלידה עם ההתרגשות שלו ממאכלי גורמה, רגעי הכאב והייבובים באיטלקית.
לעומת 2017, ההפקה השתנתה מעט מבחינת שחקני משנה וקצב הסצנות. אבל למרות שכבר אז היא הייתה מצוינת וזכתה להצלחת ענק, בכנות אפשר לומר שההפקה הנוכחית היא סוחפת, מרגשת ומרשימה יותר מאי-פעם!
מתי: עד 24/4.
איפה: תיאטרון אוליבייה, התיאטרון הלאומי.
כתובת: Olivier Theatre, National Theatre, South Bank, London, SE1 9PX
מחיר: 15 – 67 פאונד.
כרטיסים אפשר לרכוש ישירות מהתיאטרון הלאומי או לחפש באתרי הריסייל כמו Get Me In או Seatwave המופעלים על ידי טיקטמאסטר, Stubhub שבבעלות איביי או לעשות השוואה בין פלטפורמות הריסייל השונות באתר Ticket-Compare.
