רבים מכירים את הרויאל אלברט הול בתור אולם קונצרטים מפואר. אבל מלבד הבמה המרכזית, בסמוך לדלת הכניסה מס’ 12 – נמצאת פינה חביבה נוספת בשם קפה קונסורט, שבה מתקיימים מופעים אינטימיים ובאווירה רגועה תחת הכותרת Ignite. הרעיון בסדרה זו הוא לאפשר לקהל להכיר ולהידלק על יוצרים פחות מוכרים, או שנמצאים בתחילת דרכם, שלהם ניתנת במה קטנה. אלו הן הופעות איכותיות (או לפחות מעניינות) בסגנון שונים, החל מג’אז צועני ועד למוזיקה עממית. הכניסה אליהן חופשית ולרוב הן מתקיימות בימי שישי בצהריים.
לקראת סוף חודש מרץ (22/3), אפשר יהיה לצפות במוזיקאי האיטלקי, מאוריציו מינארדי. סגנונו נע בין ניגוני טנגו על אקורדיון, כפי שניתן לשמוע בהרכבו – Quartetto Magritte, לבין ג’אז מודרני על פסנתר, המאפיין את אלבומו האחרון הנעים להאזנה – My Piano Trio. רגעים באלבום זה מזכירים מלחין איטלקי אחר – לודוביקו אינאודי. את מינארדי ילוו הצ’לנית, שירלי סמארט, הקונטרה-בסיסט ניק פיני והמתופף, מארקו 48 תופים.
באווירה מעט יותר מקפיצה, להקת Moscow Drug Club תופיע בתחילת אפריל (5/4). זהו שעטנז מוזיקלי הכולל ג’אז, טנגו ואלמנטים קברטיים מברלין של שנות ה-30′ המבושלים היטב בקדירה של מוזיקה צוענית. ההרכב נוהג לבצע חומר מקורי יחד עם שירים של ז’אק ברל, לאונרד כהן, טום ווייטס וברטולד ברכט.
בסוף אפריל (26/4) יופיע הקוורטט, TG Collective, בעקבות צאת אלבום הבכורה שלהם בשנה שעברה Release the Penguins. גם המוזיקה שלהם מבוססת על ג’יפסי ג’אז, שאותה הם משלבים יפה עם פלמנקו והשפעות קלאסיות עכשוויות. את החיבור המעניין הזה מובילים שני גיטריסטים מוכשרים בשם ג’יימי פקרט וסאם סלייטר.
סדרת מופעים נוספת בבית הקפה נקראת איגנייט בראנץ’ והיא מתקיימת בדרך כלל בימי ראשון בצהריים וכוללת ארוחת בוצר במחיר הכרטיס (28.50 פאונד). מבין המוזיקאים שיופיעו בשבועות הקרובים, ניתן למנות את הזמר והפסנתרן, TJ Johnson, שיוצר ג’אז-בלוז המושפע מאמנים כמו ריי צ’רלס ולואי ארמסטרונג (24/3). זמרת-יוצרת נוספת היא Juliet Kelly, ששרה בקול נמוך ומרגיע, ואת מופעה היא תקדיש לשירים ידועים וקטעים מוכרים פחות של דיוות ג’אז שהשפיעו עליה, החל מאלה פיצג’רלד ועד נינה סימון (14/4).
מומלץ להתעדכן באתר הרויאל אלברט הול לגבי הופעות נוספות בסדרות אלו הנמשכות כל השנה.
