האמת, למי שעקב אחרי הליגה הישראלית – היה מאוד ברור שהירוקים ייקחו אליפות. לא שחיפה שיחקה כדורגל מבריק, הקבוצות האחרות פשוט שיחקו רע. ביום המשחק הגיעו לאצטדיון 9,000 אוהדים בלבד. להזכירכם, זאת חגיגת האליפות הרביעית של הירוקים, בחמש השנים האחרונות, וברוב המקרים לא פחות מ-15 אלף אוהדים מילאו את היציעים. לפני חודש אמר לי אייל, אוהד שרוף של מכבי חיפה מזה 20 שנה: זאת האליפות הכי משעממת שראיתי בחיי.
למכבי חיפה לא היו מתחרות השנה. בכל פעם שמתגלה עוד נתון מדאיג שקשור בהתדרדרות של הכדורגל הישראלי מנסה ההתאחדות לכדורגל לפעול לשינויים – לפחות על הנייר. באחת מהישיבות הציע איצ’ה מנחם, יור ההתאחדות, רעיונות לשינוי: הנחה משמעותית בכרטיסים, קבלת מתנה עם כניסת כרטיס/מנוי, ישיבה עם ראשי חוג האוהדים של כל קבוצה.
המומנטום ליישם את הרעיונות היה בדיוק בזמן ש-45 אלף צופים מילאו את איצטדיון רג. משחקי הנבחרת נגד אירלנד וצרפת הוכיחו שהקהל הישראלי צמא לכדורגל. כולם דיברו על המשחק וגם התקשורת עקבה באדיקות. זה יכול היה להיות המומנטום של קברניטי ההתאחדות לנסות לפעול, לשנות – לעשות משהו שיחזיר את האוהדים למגרשים. אבל בהתאחדות המשיכו לישון ולא מיהרו לפעול.
אז לא פלא שבמשחק בו חגגה מכבי חיפה את האליפות – חצי מהאיצטדיון היה ריק. למשחקים של מכבי תא לא מופיעים יותר מ-2,000 אוהדים, ולפעמים גם פחות. אם לא יחול שינוי ומהר, הכדורגל הישראלי לא יחזור להיות מה שהיה לפני כמה שנים. אנחנו שגרים כאן בינתיים, לפחות נמשיך ליהנות מכדורגל אנגלי איכותי ומרהיב.
