בעקבות העיתונאים, האדריכלים והאגודים המקצועיים – גם ארגון המרצים הבריטי נאלץ להודות בסוף החודש כי לא יוכל להטיל חרם על האוניברסיטאות בישראל. ההחלטה התקבלה, בחוסר רצון מובהק, בעקבות חוות דעת משפטית על פיה החרם הוא בלתי חוקי ובלתי ישים. ה- UCU שהוביל את היוזמה במהלך השנה האחרונה התקפל בעקבות מחאות רבות בשתי המדינות, אולם העומדים בראשו מבטיחים כי יפעלו נגד הכיבוש הישראלי בשטחים בדרכים אחרות.
יש המפרשים זאת בחרם שקט בו מוסדות אקדמאים בריטים לא יקבלו לשורותיהם מרצים ישראלים, יידחו את מחקריהם בפרסומים הנמצאים בעריכתם, ולא יופיעו לכנסים בישראל. אולם גם כך מעוררת ההחלטה זעם רב בקרב הגרעין הקשה של מרצים הסבורים כי ארגונם ביקש ייעוץ משפטי שאת תוצאותיו הוא הזמין מראש. הם מבטיחים להלחם כנגד סיבוב הפרסה שנערך מבלי שהתקיים דיון פתוח בין החברים.
וכאילו על מנת להוסיף שמן למדורה, בוטל בעקבות ההחלטה סיור קמפוסים שתוכנן עבור פעילי התאחדות ארגוני האוניברסיטאות הפלסטיניות. הללו זעמו על קרקועם בשטחים ומתחו בקורת על הנהגת ה-UCU . עמיתיהם הבריטים, ראשי הוועדה הבריטית למען האוניברסיטאות הפלסטיניות שיזמו את הביקור, מפנים את חיציהם אל עבר מזכלית הארגון, סאלי האנט, ומאשימים אותה בפגיעה בעקרון החופש האקדמי. לטענתם האנט נמנעה מלשתף את עשרות אלפי חברי הארגון בהחלטתה. זו, מצידה, השיבה כי האקדמאים הבריטים יכולים לבצע תרומה חשובה לקידום השלום במזרח-התיכון על ידי הידברות עם האקדמיות בשני הצדדים.
ההתנהלות המזגזגת של הארגון הבריטי יכולה להעמיד אותו באור פתטי למדי, שכן לכל העוקבים אחר הרשומון הזה היה ברור כי לחרם אין רגליים עליהם הוא יכול לעמוד. חוות הדעת המשפטית אינה אלא עלה התאנה מאחוריו הסתתרו ראשי הארגון. מה שהדיר שינה מעיניהם היה איום מפורש של האקדמאים האמריקאים לצאת נגדם בחרם גורף משלהם. הללו נבהלו מהקולות שהגיעו אליהם מארצות-הברית וחיפשו מוצא של כבוד בחסות הגלימה המשפטית.
וכן, שימו לב לאירוניה. המחרימים שביקשו לסתום את פיותיהם של החברים הפרו-ישראלים, מאשימים עתה את ארגונם בחיסול החופש האקדמי.
הקונספירציה הרוסית-ישראלית
כדאי, לא רק לטובתו של אברם גרנט, אלא גם לטובתנו, שקבוצת הכדורגל של צ’לסי תנחל ניצחונות במגרשי בריטניה ואירופה. עוד יחוללו בתי קברות יהודים ויוצתו בתי כנסת אם המועדון יקרטע בליגה או בגביע. מזל שלא נותרו בתי תפילה רבים במערב לונדון. החוליגאנים הגזענים של צ’לסי (שקולם נדם מאז רכש רומן אברמוביץ’ את האגודה), החלו להרים את ראשם המכוער. בתוכניית המשחק נגד פולהאם (0:0), מצא לנכון ברוס באק, יור המועדון, להבהיר לאוהדים כי ההנהלה לא תגלה שמץ של סובלנות כלפי גילויים אנטישמים. הוא התכוון לכרוזים, להודעות מייל ולקריאות שנכתבו והושמעו על ידם לאחר ההפסד נגד מנצ’סטר יונייטד.
על כתפיו של גרנט מונח, אפוא, הרבה יותר מכדורגל. ינצח? יהיה חביב הקהל ב’סטמפורד ברידג”. יפסיד? יהיה מוקד להתבטאויות נגד ישראל. קחו למשל את דיוויד מלור. דיוויד מלור? סגן שר החוץ בממשלת מרגרט תאצ’ר ושר התרבות בממשלת ג’ון מייגור? כן, זהו האיש. במאמר שפרסם בעיתון הסטנדארט לאחר פיטורי ז’וזה מוריניו, הוא קבל על כך שהמועדון האהוב עליו מתנהל על פי אמות מידה סובייטיות. גרנט מייצג עבורו את תחתית התחתיות של הכדורגל הישראלי. הוא ישראלי-רוסי (מה שהוא לא) במועדון הנמצא בבעלותו של רוסי בעל אובססיה לישראל. קליגולה מינה את סוסו לקונסול ואברמוביץ’ ממנה אותו, אלוהים יעזור לנו, למאמן.
מלור תוהה מהיכן צץ גראנט. אני תוהה מהיכן צץ מלור. מי שנזף בפומבי בקצין צהל ברצועת עזה בימיה הראשונים של האינתיפאדה הראשונה, נאלץ להתפטר מתפקידו כעבור שנים לאחר שקיבל מתנה מבתו של גזבר אשף לשעבר. מלור התארח בריביירה הספרדית עם משפחתו על ידי מונה אל רוזאיין-באונס, בתו של ג’אוויד אל רוזאיין, שברבות השנים הסתכסך עם יאסר ערפאת שיזם את חטיפתו מאבו דאבי לעזה. וכן, זהו אותו מלור שנפל בפח אותו טמן לו צהובון ששלח אליו את אנטוניה דה סאנצ’ה, שחקנית סרטי פורנו רכים, שניהלה עמו רומן בשעה שבבגדיה הוחבא מיקרופון. מלור אהב לעשות לי אהבה בבגדי קבוצת צ’לסי, היא התוודתה לעיתון. נראה שעכשיו הוא יסתפק בפיג’אמה בלבד.
קצרצרים
*** מכחיש השואה, דויד אירווין, מבטיח קמבק לקדמת הבמה הציבורית והקהילה היהודית מזדעקת. אז מדוע הקדיש לו ה’גו’איש כרוניקל’ את עמודו הראשון?
*** היהלומן הישראלי, לב לבייב, מואשם על ידי ה’סאנדיי טיימס’ כי בחנותו באולד בונד סטריט הוא מוכר אבני חן שמקורם בבורמה ובכך תומך במשטר הצבאי שם. שרק לא יקנה כאן קבוצת כדורגל.
*** גוואלד! ארבעה ישראלים חרדים ניסו להבריח לבריטניה 65,000 סיגריות ונקנסו ב-400 פאונד כל אחד.
