שני בני זוג שהם אזרחי ותושבי בריטניה, מחזיקים בנכסים בישראל ולהם גם שני ילדים. הם מעוניינים כי עם פטירתו של אחד מהם, יירש בן הזוג שנשאר את נכסיו, ועם מותו של האחרון, יירשו אותו ילדיהם. כיצד ניתן לעשות זאת? נקדים ונאמר, כי קיומם של נכסים בישראל מצריך הליכי ירושה בישראל, וזאת גם אם ניתן צו ירושה או צו קיום צוואה במדינה אחרת, שכן לצווים אלה אין תחולה במדינת ישראל. מהו ההסדר החל, אפוא, על פי הדין הישראלי?
חוק הירושה (תשכה-1965) מציע את אחד הפיתרונות לכך. על פי החוק, באפשרותם של בני הזוג לערוך צוואה הדדית בארבע דרכים: 1) צוואה בכתב יד (סעיף 19 לחוק). 2) צוואה בעדים (סעיף 20 לחוק). 3) צוואה בפני רשות (סעיף 22 לחוק) – באופן זה, המצווה מגיע בפני שופט, רשם של בית משפט או רשם לענייני ירושה, או בפני חבר של בית דין דתי, ואומר את דברי הצוואה או מגישם בכתב. הדברים יועלו על כתב ויוקראו למצווה, שלאחר מכן יצהיר על נכונותם. הצהרתו זו מאומתת על ידי המוסד שבפניו ניתנו דברי הצוואה. 4) צוואה בעל-פה (סעיף 23 לחוק) – זוהי צוואתו של שכיב מרע, וכן של מי שראה עצמו ניצב בפני המוות בנסיבות המצדיקות זאת, שנעשתה בפני שני העדים. העדים לאחר מכן יעלו את דברי הצוואה על הכתב כזיכרון דברים בציון יום ונסיבות עשייתה. זיכרון הדברים ייחתם על ידם ויופקד אצל הרשם לענייני ירושה מוקדם ככל האפשר.
החוק גם קובע מנגנון מיוחד החל לגבי בני זוג בסעיף 8א’, שלמעשה מאפשר לבני זוג לערוך צוואות מתוך הסתמכות של בן זוג אחד על צוואת האחר. צוואות אלו יכולות להיעשות גם כמסמך אחד. כמו כן, הזוכה על פיהן יכול להיות גם צד שלישי. עם זאת, אליה וקוץ בה. אחת מאבני הבסיס של דיני הירושה בכלל, ושל צוואות בפרט, היא רצונו החופשי של המצווה לצוות. לכן, גם לאחר שנעשו צוואות הדדיות, סעיף 8א’ ממשיך וקובע מנגנון לביטולן: אם הביטול נעשה עוד בחייהם של בני הזוג – באמצעות הודעה בכתב מאת המצווה המעוניין בביטול צוואתו אל המצווה השני. במקרה זה, הודעת הביטול מבטלת את שתי הצוואות; אם הביטול נעשה לאחר מותו של אחד מבני הזוג – על בן הזוג שנותר בחיים להסתלק מחלקו לפי צוואת בן זוגו המנוח, אם העיזבון טרם חולק, או להשיב את חלקו (בעין, ואם לא ניתן – בשווי), אם העיזבון חולק.
בנוסף, החוק קובע כי הוראה השוללת לחלוטין את זכותם של המצווים לבטל את צוואתם – בטלה. ניתן לראות, כי הקלות היחסית בה ניתן לבטל את הצוואות פוגעת באופן משמעותי ביציבות ההסדר. כך לדוגמה, אחד מבני זוג, שעשו צוואות הדדיות, הפך בלתי כשיר משפטית. בן זוגו, הכשיר, יכול להחליט לבטל את הצוואות ההדדיות באמצעות הודעה. בכך למעשה בן הזוג הכשיר הביא לביטול צוואתו של בן הזוג שהפך בלתי כשיר, וזאת בניגוד ברור לרצונו.
מה קורה כשנוצר סכסוך בין היורשים?
קשיים נוספים המתעוררים לגבי צוואות הדדיות ניתן למצוא בפסיקה בפרשת זמיר (פורסם במאגר המשפטי, נבו, ב-4/2/2007). במקרה זה, נערכו צוואות הדדיות בין המנוח למנוחה, אשתו הראשונה, בהן ציוו אחד לשנייה את עיזבונם. כמו כן, קבעו המנוחים בצוואותיהם כי עם פטירת בן הזוג לפני המצווה, יעבור חלקו בעיזבון לילדי בני הזוג בחלקים שווים. עם פטירתה של המנוחה, ירש המנוח את עיזבונה במלואו. לאחר מותה, עבר המנוח להתגורר עם אישה חדשה, ולשניים נולדה בת משותפת. באותה שנה, עשה המנוח צוואה חדשה, שבה ציווה את כל עיזבונו לבת זוגו החדשה, פרט לזכויות מסוימות במקרקעין, אותן ציווה לחלק מנכדיו. בנסיבות אלה, נוצר סכסוך בין ילדיו של המנוח מאשתו הראשונה, לבין בת זוגו החדשה והבת המשותפת. בפסק דינו, קבע בית המשפט, כי יש לראות בצוואותיהם ההדדיות של המנוחים הסדר של יורש במקום יורש, לפיו נקבע יורש חליפי שייכנס בנעליו של היורש העיקרי, אם האחרון לא יוכל לרשת. לכן, משירש המנוח את אשתו הראשונה, אין צורך בחליף (כלומר, ילדיהם של בני הזוג) וההסדר מוצה. לפיכך, אין מדובר בהסדר כובל והמנוח, כיורש אשתו, רשאי לעשות בעיזבונה כבשלו.
בנוסף, סעיף 2 לחוק יחסי ממון בין בני זוג (תשלג-1973) קובע כי הסכם ממון מסוג זה טעון את אישורו של בית המשפט. בדיקה זו נועדה לוודא כי אין פגמים בגמירות דעת הצדדים בהקשר זה. מנגד, לא מוטלת חובה כזאת כשמדובר בצוואות הדדיות, שבדומה להסכמי ממון, הן מכילות משטר רכושי מסוים במישור היחסים בין בני זוג. עד כה, ניתן להסיק, כי הסדר רכוש מעוגן תחת צוואות הדדיות טוב ויפה כששוררת הסכמה בין הנוגעים בדבר. אך כשמתגלה סכסוך, יציבות ההסדר ושרידותו הופכים למאויימים ומוטלים בספק.
לכן, הפיתרון היעיל מצוי בחוק הנאמנות (תשלט-1979), כאשר באפשרותם של בני הזוג להקים נאמנות עוד בחייהם, שתחזיק בנכסים לטובתם כנהנים, ועם פטירתם, לטובת ילדיהם. עם העברת הנכסים לנאמנות, מתנתקת שליטתם של בני הזוג בנכסים ועוברת לנאמן. בדרך זו, אנו למעשה יוצאים מגדרי חוק הירושה, ואיננו נדרשים כלל לפרוצדורה הכרוכה בהוצאת צו קיום צוואה או צו ירושה. עם זאת, יש לציין כי במקרים בהם מדובר בנדלן, עדיין יש צורך בצוואה ועל בני הזוג להוריש בצוואתם את הנדלן לנאמן. כך או כך, הנאמנות אינה בגדר יורש במקום יורש, על כל המשתמע מכך, אלא התוצאה הינה הסדר ארוך טווח (לדורות רבים) ובעל יציבות רבה יותר, שכן, לא ניתן לבטלו באופן שרירותי והסכנה להתעוררות סכסוכים במסגרתו נמוכה יותר.
* הכותבים הינם מחברת הנאמנות, MMG KAPLEX, בניהולו של אלון קפלן.
Tel: +972-3-6954463
** כל הנאמר במאמר זה אינו מהווה ואינו יכול להוות תחליף לייעוץ מקצועי ו/או משפטי.
