שרת החוץ הראשונה של האיחוד האירופאי, קתרין אשטון, קיבלה מתנה מאירגוני הטרור בעזה במהלך ביקורה הראשון במזרח התיכון. שעה קלה לפני שנכנסה לרצועה נורתה רקטה לעבר ישראל והרגה פועל תאילנדי שעבד בחממות היישוב נתיב העשרה. אולם היא רק מצאה לנכון לומר שהיא מגנה אלימות מכל סוג שהוא, כלומר אלימות משני צידי הסכסוך.
מי ששם לב לדבריה, בפני הליגה הערבית בקהיר יומיים קודם, לא הופתע. אשטון התפלשה להדום רגליהם של הערבים והשמיעה בפניהם את כל המנטרות השחוקות מהן, סברנו לתומנו, נפרדה אירופה בשנים האחרונות. היא חלקה שבחים לעולם הערבי ולקשריו האמיצים עם היבשת, אך חששה להזכיר את השלדים המוחבאים זה עשרות שנים בארונותיו.
בנאום הבכורה שלה היא לא השמיעה ציוץ אחד על מצבה העגום של הדמוקרטיה באזור, הפגיעה בזכויות האדם, דיכוי המיעוטים, היעדר צדק חברתי, חיסול חופש העיתונות והנחשלות הכלכלית.
בצד הודעתה, שאין להתיר לאיראן נשק גרעיני, היא החניפה לתרבות האיראנית הגדולה והכריזה על רצונה במזרח תיכון חופשי מגרעין, במה שיכול להיחשב כקריצה לצורך לפרק את ישראל מהפצצה. היא הדגישה את מרכזיותה של הבעיה הפלסטינית כאילו שעל פתרונה יקום או ייפול המרחב כולו.
אשטון הוצנחה בשעתו לבית הלורדים, על לא עוול בכפה, על ידי טוני בלייר – ממנו קיבלה את התואר ברונית. באירופה, חודשים ספורים לאחר זכייתה במפעל הפיס וקבלת תפקידה הנוכחי, היא כבר הפכה לבדיחה מהלכת על שתיים. כמוה כמו הנשיא, הרמן ון רומפוי. הידע שלה בסוגיות בינלאומיות שואף לאפס ומושגיה על המזרח התיכון מחזקים את דמותה המגוחכת. בעזה וברמאללה, בירושלים ובדמשק כבר אכלו אותה לארוחת בוקר. אם זה מה שיש לאירופה לייצא, עדיף לרכוש רק תוצרת אמריקאית.

עמי, לא ציפי
עמי איילון, ראש השבכ ומפקד חיל הים לשעבר הגיע ללונדון ולא נעצר. הוא בא, ראה והלך. עורכי-דין ישראלים המתינו לו בשדה התעופה כדי להעניק לו סיוע משפטי, אולם הוא לא נזקק להם. הארגונים הפרו-פלסטינים בעיר לא ניסו להפעיל את חוק המעצרים האוניברסליים כדי להניח עליו את ידיהם. הוא יכול היה להתבטא בנחת בדיון שנערך באוניברסיטת LSE על מסקנות ‘ועדת גולדסטון’ עם שניים מחבריה.
החוק עצמו נותר בינתיים על כנו למרות ההבטחות הבריטיות לשנותו. השאלה מה יתרחש קודם? שינוי החוק או בחירות כלליות. נכון לעכשיו, ג’ק סטרו, שר המשפטים גורר את רגליו במתכוון. הוא הכין הצעת טיוטה לתיקון האמורה לבוא לעיונם של חברי הפרלמנט. כותב שורות אלו מבטיח לבלוע את המגבעת שהוא חובש אם אכן יממשו האדונים מיליבנד את בראון את הבטחתם ויאפשרו לפוליטיקאים ולקצינים ישראלים להגיע ללא חשש.
שרת החוץ ציפי לבני הבטיחה לצפצף על החוק ולהגיע לממלכה המאוחדת גם אם לא יבוא על תיקונו. בינתיים מנהיגת ‘קדימה’ בוששת לבוא. דווקא עמי איילון נשמע שאנן. אני לא מבין את החוק הבריטי ואין זה מתפקידי להביא לשינויו, הוא אמר, מלבד זאת לא היה איכפת לי לבלות כמה ימים בכלא.
הדרכונים כבר לא בעניינים
כמובן שהחיסול בדובאי לא הטיב עם סיכויו של החוק החדש לעבור בווסטמינסטר, אבל שימו לב לשקט השורר מאז יצאו הבריטים מדעתם לאחר חשיפת השימוש האסור שנעשה בדרכוניהם. אפילו עיתוני האיכות שהתחפשו לצהובונים לרגל חג הפורים הפסיקו את צרחותיהם מעל ראשי הגגות. כצפוי, מדובר בסערה חולפת. ההסבר של מדור זה הוא פשוט. ראשי השירותים החשאיים הסבירו לראש הממשלה ולשר הפנים עד כמה חשובים הקשרים עם ה’מוסד’ והמקהלה הפוליטית הנמיכה את הטונים לאחר שיצאה ידי חובתה.
דובאי עוד תשוב לכותרות, לאחר סיפורי אלף לילה ולילה נוספים מבית היוצר של מפקד משטרת האמירות, אבל הצונאמי התקשורתי לא יחזור על עצמו. בסיכומו של דבר, יש גם כמה פוליטיקאים המבינים כי לישראל היו סיבות טובות להיפטר ממחמוד אל מבחוח, כשם שהבריטים עצמם מנהלים מסע צייד אחרי ראשי ה’טאליבן’ ו’אל קעידה’ בהרי אפגניסטן-פקיסטאן.
תאומות לא סיאמיות
אולי לא שמתם לב, אבל בחודש החולף נחגגו שבועיים של אפרטהייד ישראלי בקמפוסים הבריטים. בד בבד נערכו פעילויות שנשאו את הכותרת עזה – גרניקה שלנו, על שם העיר הבאסקית שהופצצה על ידי הנאצים ב-1937 והביאה למותם של כ-
1700 תושבים.
ב-SOAS למשל אורחת הכבוד הייתה מרצה מאוניברסיטת תל אביב בשם ענת מטר, שקראה להחרים את האקדמיה הישראלית. האירועים לא פסחו גם על ‘יוניברסיטי קולג’ לונדון’ (UCL) ממנה יצא, כזכור, המחבל-המתאבד שניסה להתפוצץ מעל דטרויט בחג המולד. הוא היה נשיא ההתאחדות האיסלאמית בקמפוס.
בכל זאת, אל ייאוש. הסטודנטים באוניברסיטת ‘ווריק’ החליטו, ברוב קולות, לא לתמוך בהצעה להקים ברית תאומות עם האוניברסיטה המוסלמית בעזה הנתמכת על ידי החמאס, בניגוד למה שעשו תלמידי ה-LSE.
קצרצרים
*** להודות על האמת, כמה מהמתפרעים מול שגרירות ישראל בקנסינגטון חטפו עונשים כבדים מידי. יש להניח כי בהתפרעות הבאה הם יחוסו על השוטרים ולא יפרצו לבתי קפה סמוכים.



































