התנהגות בועתית מתאפיינת במבנה קבוע; מחירי הנכסים עולים וממריאים לאורך זמן ומתרחקים מהשווי הכלכלי שלהם. בחלק ניכר מהשווקים שהגיעו למצב בועתי המשקיעים מבינים ומודעים כי הנכס נקנה במחיר הגבוה בצורה משמעותית מערכו הכלכלי; לדוגמא, נכס מגורים שתשלומי המשכנתא גבוהים משמעותית משכר הדירה המתקבל בגינו. אך תמיד הפיתוי לכסף קל, הימשכות גלי העליות לאורך שנים אשר מעלים בהתמדה את מחיר הנכס (מניה) מוביל לאמונה שהמחיר היקר רק ימשיך להתייקר עוד יותר, ולכן מצטרפים רבים לבהלת הרכישות המתגברת.
חלק ניכר משוקי ההון וגם הנדלן בעולם נהנים בשנים האחרונות ממהלכי עליה משמעותיים מאוד, לדוגמא, שוק ההון הישראלי עלה בכ 350% בארבע השנים האחרונות (דהינו עליה ממוצעת של כ 36% לשנה). בנוסף, רוב השווקים בעולם החל מה Dow Jones ודרך המדד הגרמני DAX40 ואחרים הגיעו לפני הנפילה האחרונה לשיא כל הזמנים. על אף מהלך העליות המרשים של השנים האחרונות חשוב לציין כי גם בשווקים המתעוררים השוק היום רחוק מלהזכיר התנהגות בועתית ונשען על ביצועים טובים מאוד של המשקים הספציפיים, המלווים ברוח גבית שמקורה בצמיחה הנאה של הכלכלה העולמית בשנים האחרונות. בכל זאת, מדי פעם ניתן לשמוע דעות בשוק ההון הטוענות כי אנו על סף בועה פיננסית.
בכדי להבין האם אנחנו במצב של בועה פיננסית, נבדוק מספר דוגמאות של בועות פיננסיות שאירעו בעולם וננסה להסיק מסקנות.
המפולת הממושכת ביותר שארעה במאה ה-20
בתחילת ספטמבר 1929 הגיעה לשיאה הבועה המפורסמת ביותר של המאה הקודמת. מדד DOW JONES העפיל לשיא כל הזמנים, 381 נקודות. (המדד החל במאי 1896 בשער של כ-41 נקודות) והניב עד לנקודת השיא תשואה שנתית של כ- 7% לשנה.
ביומיים, 28-29 לאוקטובר 1929, איבד המדד כ- 23%. בדיעבד הסתבר שאירוע זה לא היה אלא אזהרה מוקדמת מהעתיד לבוא. בתחילת יולי 1932 עמד המדד על 41 נקודות ירידה של 89% מהשיא של שנת 1929 . רק כדי להעמיד דברים בפרופורציה, מדד זה עומד היום ברמה של כ-13000 נקודות.
יום שני השחור
ב-18 באוקטובר 1987- המכונה בפי כל The black Monday – צנח מדד הדאו ג’ונס ב- 22.7%. ביום אחד. זוהי הנפילה החדה ביותר של מדד זה בהיסטוריה ביום אחד. אבל אסור לשכוח כי בתום שבוע, ב- 24 באוקטובר אותה שנה, חזר המדד לרמתו ערב המפולת. (עליה של כ-30% תוך שבוע).
בועת מניות הטכנולוגיה
תופעת הכלכלה החדשה – The new Economy – שעמדה מאחורי הבועה האחרונה מוכרת לכולם. היא התחילה במחצית השנייה של שנות ה-90 (זה כבר במאה בקודמת) והגיעה לשיאה במרץ 2000. באותו יום העפיל מדד הנאסדק (מורכב מ- 100 מניות) לשיא של 5,132 נקודות. ההסבר לשווי המנופח של חברות האינטרנט (חברות שלא הראו רווחים -או אף הכנסות בחלקן, אך בכל זאת ביצעו עסקאות ענק באמצעות החלפת מניות) נגזר מציפיות בשווקים, זוהי הדוגמא הטובה ביותר להתנהגות בועתית המזינה את עצמה.
באוקטובר 2002 הגיע מדד הנאסדק לשפל של 1100 נקודות, וחתם ירידה של כמעט 80% מהשיא. באוגוסט 2007 עומד המדד ברמה של 2500 נקודות.
מדוע בועות אילו מתרחשות
בועה של ממש אינה מקרה תדיר/שכיח. גם אם מחירי נכסים לעיתים עולים ומגיעים לרמות יקרות מידי הרי שלרוב ניתן להסבירם על ידי הערכות שווי מסורתיות (ולא רק בגלל ביקוש והיצע). תופעת הבועה נוצרת כאשר המחירים משוללים כל הגיון עסקי ומשולבים באופטימיות יתר בהקשר לעתיד. אלן גרינספאן, כינה זאת התרוממות רוח לא רציונאלית (Irrational Exuberance).
מסקנות, או מה ניתן ללמוד מההיסטוריה?
1. שווי מחירי נכסים ובעיקר מניות עולה בטווח הארוך יחד עם הצמיחה הכלכלית והעלייה ברווחיות החברות. מי שמשקיע בתקופת השפל, כאשר מחירי המניות משקפים את הפסימיות, ירוויח במיוחד עם היציאה של המשק מההאטה.
2. השקעה בבורסה אינה מיועדת לצרכי ספקולציה, זאת משום שלאף אחד אין שמץ של מושג מתי תגיע נקודת השיא ומתי השפל גם לא למומחים הגדולים ביותר.
3. השקעה במניות של חברות סחירות אינה מיועדת להשיג תשואה של עשרות ומאות אחוזים בשנה – השקעה לאורך זמן מניבה תשואה נאה ביותר של 11% לשנה, דהינו ההשקעה תכפיל את עצמה כל 7 שנים.
4. השקעה הבנויה על בסיס ניתוח כלכלי עלולה לסבול מתנודתיות, אך לרב בטווח הבינוני ייקבע שוויה על בסיס כלכלי (ולראייה- התנהגות השווקים ביום שני השחור והתיקון שהגיע שבוע אחר כך).
5. אסור להשקיע רק במדדים מתוך מחשבה שבטווח הארוך שוק המניות הוא הרווחי ביותר, יש צורך בניתוח מעמיק של שווי השווקים והחברות הנסחרות וכן אין תחליף לניהול השקעות מקצועי.
6. המסקנה החשובה מכולן, היא אולי גם הטריוויאלית שבהן – חיסכון לטווח ארוך שאינו מתבצע בנקודת שיא, אלא מתפרש לכל אורך החיים, צפוי להניב תשואה נאה.
הכותב הוא יור המחלקה לבנקאות פרטית בלאומי בריטניה.
האמור בסקירה זו אינו מהווה הצעה ו/או ייעוץ המתחשבים בנתונים ובצרכים מיוחדים של כל לקוח, לרכישה ו/או ביצוע השקעות, פעולות ו/או עסקאות כלשהן, ואין בו משום המלצה ו/או חוות דעת ו/או תחליף לשיקול דעתכם העצמאית.
