התמוטטות משפטם של מחבלי הנוזלים הכניסה את זרועות הביטחון בבריטניה להלם מוחלט. הללו חשים כי מערכת המשפט בגדה בציבור הרחב ופרשה רשת ביטחון מתחת לרגליהם של הנאשמים. חבר המושבעים, מפוקפק כשלעצמו, התעלם לחלוטין מסרטוני הווידיאו בו חמישה קנאים מוסלמים מכריזים על עצמם כשאהידים בדרך. איש משמונת הנאשמים לא הורשע בניסיון לפוצץ מטוסים אמריקאים מעל האוקיינוס האטלנטי. רק שלושה הואשמו בתכנון רצח ותו לא. כעבור שנתיים ו-20 מיליון פאונד אומרים לנו, בעצם, 12 המופלאים כי החרמת הנוזלים בשדה התעופה הייתה לחלוטין מיותרת.
בעוד המערכת המשפטית דורשת משפט חוזר, החלו להצטבר ראיות חדשות אודות מזימות טרור נוספות. מי שהזהיר מפני חידוש הפיגועים הוא דווקא השגריר הפקיסטני בלונדון, המספר על תסיסה רבה בקרב צעירים אנגלו-פקיסטנים רבים, המבקשים לנקום את ההפצצות האמריקאיות על הגבול עם אפגניסטן. זירת הנקמה תהיה לונדון.
בחזית אחרת, זו הנמצאת בקשמיר, מבקשים קנאים מוסלמים לנקום בבריטניה אותה הם מגדירים כבעלת הברית של הודו, שבירתה דלהי הייתה עדת ראייה לחמישה מעשי טבח רק לאחרונה. הצלע השלישית היא עיראק. לוחמי המיליציה השיעית של ה’מאהדי’ מבקשים לנקום בבריטים, על שלדעתם הם הפרו את ההסכם לפינוי העיר בצרה.
לא רק זאת, אלא שסקרי דעת קהל אינם מבשרים על ירידה בשעורי התמיכה בפעולות טרור נגד אזרחים בריטים בקרב שכניהם המוסלמים. מאות אלפים מגלים אהדה, בפומבי או בחשאי, למעשיהם של הג’יהדיסטים, קובע אחד מהם. עבדאללה אחמד עלי, אחד משמונת הנאשמים שלא זוכו, האשים במופע האימים שלו את הבריטים כמי שדואגים יותר לשועלים מאשר למוסלמים במדינה. הנתון המצמרר האחרון קובע כי 3,000 מבין המוסלמים החיים באיים הבריטים התאמנו בעבר במחנות אל קעידה. הקרקס המשפטי האחרון עלול לדרבן את הקמיקאזה של אללה להכות שוב בתחבורה הציבורית.
אבו קטאדה חי בסבבה
עלילותיו של אבו קטאדה, המטיף הפלסטיני הקיצוני המכונה שגרירו של בין לאדן באירופה, תוארו כאן לא אחת בעבר. לאחר שנכנס למדינה בדרכון מזויף ולמרות שהינו מבוקש על ידי השלטונות הירדנים ונדון על ידם למאסר עולם, העניקו לו הבריטים קבלת פנים חמה, שכללה מענקי רווחה ומקלט מדיני. לאחר שבילה כמה שנים בכלא החליט בית המשפט שלא לגרשו לעמאן, אלא לשחררו לביתו בערבות – בתנאי שלא ישוחח בטלפון ולא ייפגש עם 20 אנשים (כולל בין לאדן עצמו!) ששמותיהם הופיעו ברשימת תנאי הערבות שלו.
והנה תעשיית זכויות האדם במדינה זו הגיעה לשיא חדש של אבסורד. מצלמתו של ה’דיילי מייל’, קלטה את אבו קטאדה בחברתו של יאסר אל סירי, המבוקש על ידי ממשלת מצרים כמי שנחשד במעורבות בהפעלת מכונית תופת בקהיר.
סירי השתייך לחבורה שהתנגשה בחייו של הנשיא אנוואר סדאת והיה פעיל מרכזי ב’ג’יהאד המוסלמי’ בתימן ובסודאן. בצילום הוא נראה צועד עם טלפון נייד בידו, בעוד אבו קטאדה מסנן הוראות לעברו. מסתבר שאל סירי לא כלול ברשימת העשרים, כך שלכאורה חברו לא הפר את תנאי הקייטנה שקיבל מהממשלה. ובאשר לשימוש העקיף שעשה בטלפון, ובכן במשרד הפנים לא יודעים מה בדיוק עלה בשיחה ועל כן אין בסיס לחשדות נגדו. אולי העביר רשימת מכולת לאשתו? הרי בצילום הוא נראה מחזיק בידו סל קניות של ‘מוריסון’…
נפל האסימון אצל ההיסטוריון
באוגוסט 2005 כתב ההיסטוריון א.נ. וילסון לישראל אין יותר זכות קיום. עתה הוא מפרסם ספר חדש, ‘עידן אליזבת’, בו הוא מאשים את ארצו כי התירה להמוני קנאים מוסלמים להתיישב בבריטניה כדי להרוס את דרך חיינו. לדבריו 16,000 מוסלמים תומכים בטרור. הוא מפנה אצבע מאשימה כלפי המלכה והממשלות תחתה הן שירתו ומוקיע את הסובלנות שהתפתחה כלפי מנהיגי הדת המוסלמים המשווים פוליטיקאים מערביים להומוסקסואלים מושחתים ויהודים לפושעים התומכים בישראל. לא רק זאת, הוא מוסיף, אם רב היה משמיע הערות כאלו, למשל על פקיסטן, זה היה מסתיים בכליאתו ובמהומות מוסלמיות. וילסון אפילו מגלה לנו כי בגלל רגישות למוסלמים נגנזה העלאתו של מחזה מאת המחזאי האליזאבטני כריסטופר מארלו, בעוד מחזהו המעליב והאנטישמי היהודי ממלטה עולה באין מפריע על במות התיאטרון. חוזר בתשובה? ימים (נוראים) יגידו.
הרצועה לא כל כך רעה
ממש לפני סגירת הגיליון התפרסם בבריטניה מחקר רפואי הקובע נחרצות כי מזג האוויר בסקוטלנד אחראי לבריאותם הרופפת של התושבים המקומיים. מחסור כרוני בשעות שמש, נטען, מחייב את הסקוטים ליטול ויטמיןD מידי יום. בקיץ האחרון נערכו, כידוע, במזרח גלאזגו בחירות משנה ואפילו לשם שורבב הסכסוך הישראלי-ערבי. אנגוס רוברטסון, חבר פרלמנט מטעם המפלגה הלאומית הסקוטית, טען כי תוחלת החיים בעיר נמוכה מזו של תושבי רצועת עזה. לדבריו הפלסטינים שם חיים ארבע שנים יותר. מפלגת הלייבור ששלטה עד אז במחוז נזעקה וטענה כי הפרלמנטר מעליב את תושבי גלזגו ומגלה חוסר הבנה משווע למצב הקיים ברצועה קרועת המלחמה. הוא נדרש להתנצל בפני התושבים ולחזור בו מדבריו. דויד קריין, שר סקוטי, כינה את דבריו פתטיים.אבל מסתבר שרוברטסון צדק. הגברים המתגוררים במזרח העיר מגיעים בממוצע לגיל 68 בעוד בעזה הם מגיעים ל-72.34. לא רע עבור אלה שלפני תחילת הכיבוש הישראלי הצליחו, תחת שלטון מצרים, לחיות רק 40 שנה פלוס. בגדה המערבית המצב דומה.
המספרים הללו מתבססים על נתונים של ארגון הבריאות העולמי. סקוטלנד מחזיקה בתואר אלופת אירופה בהתקפי לב. בלוח תוחלת החיים של הארגון תופשת בריטניה את המקום ה-28 מתוך 193 מדינות, אחרי יפן, שוייץ, ישראל, שבדיה, אירלנד, סינגפור וקוריאה ולפני ארצות-הברית, קובה והאמיריות. הקוראים הותיקים זוכרים מן הסתם את השיר לך לעזה!. הגיעה העת לתרגם אותו לסקוטית. נותר רק לראות כיצד יתייחסו שלטונות חמאס לחצאיות המשובצות במקרה של הגירה המונית.
קצרים:
* ציפי לבני אוהבת תמיד להזכיר לבריטים כי בלעדיהם היא לא הייתה קיימת. הוריה הכירו באצל במהלך המאבק המזוין נגדם.
* עם כתיבת שורות אלו טס לדובאי מייק אשלי, בעליה של קבוצת הכדורגל של ניוקאסל בתקווה למכור את המועדון בכ-250 מליון לישט. אחרי שמנצ’סטר סיטי נמכרה לשייחים מהמפרץ וליברפול היא הבאה בתור, לא נותר אלא לבקש משחקני הפרימייר ליג להתחיל ללמוד ערבית. שחקני ארנסל כבר יודעים לכתוב אמירויות ללא שגיאות.
* הופעתו של פול מקרטני בארץ מוציאה מן הארון שדים אנטי-ישראלים רבים. בליברפול, עיר הולדתו, יש כאלה היוצאים מדעתם. פעילי שמאל ניסו להניא אותו מלנסוע. המוסלמים ממש לא מרוצים ואפילו ה’דיילי מירור’ מוחה. בעל הטור בראיין ריד כתב בצהובון כי ישראל החרימה בשעתו את הופעת החיפושיות מחשש פן יקלקלו את הנוער ולא יאזינו להיא אוהבת אותך יא יא יא, אבל היא הכריחה את אותו נוער להתגייס לצבא ולכבוש אדמה פלסטינית. אגב, הלהקה הייתה אמורה להופיע בארץ ב-1965, שנתיים לפני מלחמת ששת הימים…
