לאחר שלוש שנים של עימותים מילוליים חוזרים ונשנים בלונדון סקול אוף אקונומיקס (London School of Economics), נערך בשבוע שעבר אירוע משותף לתא הסטודנטים הישראלי והפלסטיני, שבמהלכו קיבלו המשתתפים הזדמנות לקרוא ולהשוות בין הטקסטים המקוריים של שלושת יוזמות השלום המרכזיות שהובילו את הדיון הציבורי בשנים האחרונות. מוטי קריסטל, סטודנט ישראלי הלומד בלונדון, ולשעבר אחד ממשתתפי צוות המשא ומתן הישראלי, הציג באירוע את נקודות המפתח בהסכמים השונים וערך השוואה מקצועית ביניהם. קריסטל הסביר לנוכחים שהמשוואה הבסיסית של פיתרון הסכסוך, לדעתו, היא ירושלים-שטחים-פליטים בתמורה להסכמה על סוף הסכסוך.
במהלך השוואת ההסכמים, התברר לסטודנטים שהשתתפו בדיון כי יוזמי ההסכם עשו ויתור נוסף לקראת הפלסטינים, כאשר בסוגיית ירושליים הוחלט על ריבונות ישראלית בwailing wall ולא על כל הwestern wall. בעברית, המשמעות דומה (הכותל המערבי), אולם קיר הדמעות הוא רק החלק הגלוי שלו, בעוד המונח שבו נעשה שימוש בהסכמים קודמים הפלסטינים מאפשר לישראל ריבונות על אזור גדול יותר, חלקו הגדול תת קרקעי.
לאחר הצגת ההסכמים, בפרק השאלות, טען אחד מהמשתתפים הפלסטינים כי לעולם לא יושג פתרון צודק לסכסוך בדמות שתי מדינות לשני עמים, ולכן כיום הפיתרון האפשרי היחיד הוא מתן אזרחות למליוני הפלסטינים החיים בשטחים, ולהבטיח להם שוויון זכויות מלא. בתגובה הודיעו הישראלים כי פיתרון שכזה לא יקום ולא יהיה, מאחר ולעם היהודי מגיעה הזכות למדינה, בייחוד נוכח אירועי העבר.
פול קירבי וגל אלון, מארגני האירוע מטעם התא הפלסטיני והישראלי, הסכימו על קיום מפגשים נוספים במטרה להגיע להבנה טובה יותר באשר לסוגיות נוספות. המפגש הבא צפוי להערך בשבועות הקרובים, ולעסוק באלטרנטיבות אחרות לפיתרון מדיני של שתי מדינות. בין השאר, ייערך דיון באפשרות שהסכסוך הישראלי-פלסטיני הוא בלתי פתיר לחלוטין, ויש למצוא מנגנונים אחרים לנהל אותו לטווח ארוך. מבחינתנו כתא הישראלי, היה לנו חשוב מאוד לשנות במעט את האווירה בקמפוס: המודעות על צעדיה הלא מוסריים של ישראל התחלפו במודעות שכותרתן Drafting Peace ומטרתן להבהיר שפנינו כישראלים לשלום, גם אם לא בכל תנאי.
לפרטים על אירועים נוספים: גל אלון טל’ -0790-6730707
