שנה לאחר פרסום דוח מרשיע שתיאר הקצנה בין סטודנטים מואשמות האוניברסיטאות בבריטניה שהן טומנות ראשן בחול. פרופסור אנטוני גליס מהמכון לניהול מודיעין באוניברסיטת ‘ברונל’ – מי שפרסם את הדוח הקודם – ובו מנה 24 אוניברסיטאות, שלטענתו מנוהלות עי קיצוניים – אמר לרשת סקאיי, כי ראשי האוניברסיטאות עדיין נכשלים בטיפול בנושא.
כתבת סקאיי שוחחה עם אחד הסטודנטים באוניברסיטת לידס שגוייס לקבוצה אותה הוציאה ממשלת בריטניה מחוץ לחוק. אחד הדברים שנהגנו לעשות, היה להכין ארוחת ערב לכל הסטודנטים החדשים – כשהחברים מסביב, מנהלים שיחות על עיקרי האידיאולוגיה של חיזב את-תחריר ומדיניות החוץ, הוא סיפר. במהלך הארוחה יכולנו לזהות סטודנטים המתאימים למסרים של הקבוצה. אז הם אז הפכו למטרה, והחל מעקב אחריהם וניסיון לגייסם לשורותינו.
הגיוס אינו מטרה חדשה. גם על עומאר שריף, המחבל המתאבד הבריטי, שב-2003 פוצץ את הפאב, מייק’ס פלייס בתל אביב, נאמר שהפך לרדיקאל באוניברסיטה בלונדון.
גליס הזהיר מהתופעה בדוח שהכין תחת הכותרת: כשסטודנט הופך לטרוריסט, אומר שעדיין מתקיימות פעילויות טרור וקיצוניות בקמפוסים הבריטים, והוא מאמין שהקולג’ים נמנעים מלפעול נגדם.
הנושא עלה לכותרות ביום בו קיבל בית משפט בריטי את ערעורו של קן ליווינגסטון. ראש עיריית לונדון לא יושעה מתפקידו . בית המשפט הגבוה החליט לבטל את השעייתו לארבעה שבועות לאחר שהשווה עיתונאי לשומר מחנות ריכוז. ארגון הגג של יהודי בריטניה הגיש תלונה נגד ליווינגסטון, ובית הדין פסק בפברואר כי ראש העיר התנהג בחוסר רגישות מיותר ובצורה מעליבה כלפי העיתונאי.
סערה ציבורית מתחוללת גם סביב הידיעה שחשף ה’סאן’: קצין משטרה בריטי מוסלמי (אימו לבנונית ואביו ממוצא סורי) המשרת באגף לאבטחה דיפלומטית, ביקש ממפקדיו להעבירו ממשימת אבטחה של שגרירות ישראל בשל התנגדותו לפעולות ישראל בלבנון. מטה המשטרה אישר את בקשתו של הקצין, עומאר באשה , דבר שעורר תרעומת רבה. קציני משטרה לשעבר התריעו על הסכנות שמביא תקדים זה. איאן בלייר, מפכ”ל המשטרה קרא להערכה מחדש של ההחלטה.
בעקבות המקרה, אמרו בשגרירות ישראל, כי יש להם אמון מלא במשטרה המקומית, למסירותה, למקצועיתה וליכולתה לספק ביטחון מרבי לשגרירות. אנו בטוחים ביכולתה של המשטרה למצוא פתרון הולם לבעיה המסוימת שנתגלעה.
סערה ב-BBC סביב קריינית שענדה צלב על צווארה במהלך שידור. הרשת קיבלה תלונות רבות מצופים שמחו הפגנת ההזדהות הדתית של פיונה ברוס. ואולם, בסקר טלפוני שערך הדיילי אקספרס, 98% מהנשאלים השיבו כי יש להתיר לקריינית לעדנות את התליון בשידור. בכירי ה-BBC דנו בנושא בישיבה שקיימו, ישיבה שעסקה גם בשאלות אם אפשר להתיר לקרייניות מוסלמיות להופיע ברעלה ואם יש לאפשר שידור נואם ארוך ובלתי ערוך של אסאמה בן לאדן.
ובינתיים, ג’ק סטרו (ראש בית הנבחרים, חכ באיזור בלקבורן ושר החוץ לשעבר), הודה בכתבה לעיתון מקומי בלנקשייר שהוא מבקש מנשים מוסלמית להסיר את הרעלה כשהן מבקרות במשרדו. אני מבקש מהן להסיר את הרעלה כדי שנוכל לדבר פנים אל פנים הסביר. לבישת רעלה מעבירה מסר של הפרדה ושונות, והוסיף שהוא מאמין שלבישת רעלה אינה עוזרת בקיום יחסים חיובים עם חברי קהילות אחרות. הפרסומים עוררו גלי תרעומת בקרב ארגוני מוסלמים בבריטניה, אבל היו גם מנהיגים מוסלמים שהודו כי הרעלה יכולה לעורר אי נוחות מסויימת בקרב לא מוסלמים.
