ראשי הממשלה של בריטניה וצרפת, שסירבו להשתתף בהצבעה שנערכה בז’נבה, שלחו איגרת פיוס לבנימין נתניהו בה הם מכריזים על תמיכתם בזכותה של ישראל להגן על עצמה מפני הטרור. הם החליטו על צעד זה בעקבות התגובות הקשות שהיו בישראל להצעה שלא הזכירה במפורש את פשעי המלחמה של החמאס.
בראון וסרקוזי הציעו לעמיתם הישראלי לפתוח בשלוש יוזמות: הקמת ועדת חקירה בלתי תלויה לבדיקת אירועי המבצע בעזה, הקלות על הסגר שהוטל על הרצועה והקפאת התנחלויות בגדה המערבית. הם גם הזמינו את נתניהו לפגישה עימם במה שנראה כניסיון לשפר את היחסים עם ישראל ולהתקרב לעמדתה בתהליך המדיני אם תמלא אחר שלושת התנאים.
מי שהסב מעט קורת רוח לישראל היה ריצ’ארד קמפ, מפקד הכוחות הבריטים לשעבר באפגניסטן. הוא אמר לחברי המועצה כי צהל עשה למען השמירה על חיי האזרחים הפלסטינים יותר מאשר כל צבא אחר בעידן המודרני.
מאמרים קשורים
בין בראון לביבי התפתח לפני ההצבעה ויכוח טלפוני שעלה לעיתים לטונים גבוהים. בנימין נתניהו ביקש שבריטניה לא תסתפק בהימנעות, אלא תתנגד במוצהר להצעה שעמדה בפני מועצת זכויות האדם של האום להעביר את הסוגיה למועצת הביטחון. בראון סירב בטענה כי ישראל צריכה לכונן גוף עצמאי שיחקור את מבצע עופרת יצוקה. נתניהו שוחח ביוזמתו כמה פעמים עם בראון ואמר לו כי אם תעבור ההחלטה, היא תכבול גם ידי בריטניה במאבקה בטרור הבינלאומי.
בסופו של דבר התקבלה ההצעה ברוב של 25, מול 11 נמנעים ושישה מתנגדים. בכך יעבור דוח גודלסטון לדיון במועצת הביטחון ומשם הוא עלולה להוביל להעמדה אפשרית של קציני צהל בחשד של ביצוע פשעי מלחמה בבית הדין בהאג.
