בעין המתבונן

על אוסף הצילומים המיוחד של אלטון ג?ון והמבוך המפוסל של ריצ?רד סרה

אם תמונה אחת שווה 1,000 מילים, אז סדרת תמונות שווה ספר שלם, וזה מה שמתגלה באוסף צילומיו המרהיב של המוזיקאי אלטון ג?ון, המשתרע על פני כמה חללים באגף החדש של הטייט מודרן.

התערוכה, שנקראת “העין הרדיקלית”, מציעה התבוננות אינטימית בתצלומים נדירים שנחשבים ליצירות מופת בשוק האמנות הבינלאומי בשנים 1920-1950. הייתה זו תקופה של פריחה טכנולוגית ויצירתית, ושל התנסויות בחומרים שונים בתחום הצילום. אמני הצילום שמוצגים בה היו חדשניים, מקוריים ופורצי דרך, כשהם בחנו את כוחה של המצלמה ואת יכולותיה “לתפוס” רגעים, לעומת מגבלות העין האנושית. הם גם מתחו את גבולות המדיום הצילומי ואת האפשרויות האסתטיות והחומריות שלו, וכך השפיעו על האופן שבו אנו תופשים את המציאות.

ביקור באוסף יוצא הדופן הזה מראה כיצד התרחב והתעשר המדיום הצילומי מבחינה טכנית ורעיונית; למשל, ביצירת מציאויות מדומות ושונות על ידי מניפולציות של אור ותהליכי פיתוח בשימוש בכימיקלים, או דרך עריכת פוטומונטאז? וקולאז? על נייר הצילום.

אז איך הפך אלטון ג?ון לאספן? ב?1991, לאחר שנגמל מהתמכרותו לאלכוהול, הוא החל ללכת למכירות פומביות של צילום בבית המכירות היוקרתי סות?ביז ורכש עבודות צילום אייקוניות, שהייתה להן משמעות אישית עבורו. מאז הוא המשיך לרכוש ולאסוף עבודות של גדולי הצלמים מרחבי העולם וכיום מחזיק בכ?8,000 הדפסות מקוריות. הוא למד להעריך את השפה הצילומית ואת הצילום בתור אמנות, או כפי שאמר: “הדבר פקח את עיניי ולימד אותי להתבונן מחדש על סביבתי ועל העולם שבחוץ”, והחליט לפתוח את האוסף הנדיר והיוקרתי הזה לעיני הציבור כדי להכיר ולהוקיר את תרומת הצלמים המופיעים בו למהפכה בתחום.

בין 2,000 התצלומים שנבחרו לתערוכה, אפשר למצוא שמות של צלמים ידועים שעבודותיהם נחשבות לאבני דרך בהתפתחות הצילום, ובהן 25 עבודות של מאן ריי – צייר, פסל, צלם וקולנוען יהודי?אמריקאי, שזכה לפרסום בינלאומי הודות לעבודות הצילום המקוריות והמופשטות שלו, שנוצרו בטכניקות של קולאז? ופוטוגרמה (הנחת אובייקטים שונים על נייר רגיש לאור וחשיפתם לאור). אחת המיוחדות שבהן היא Glass Tears, מ?1932, שמציגה רקדנית קאן?קאן שמבטה הנוגה מופנה כלפי מעלה, מה שמרמז על תחושת אי?נוחות או עצב. הפורטרט הזה לא מכיל שום אינפורמציה נוספת על הסביבה, אולם מבט הרקדנית מספר את כל הסיפור ויוצר את הנרטיב, כשהדמעות המלאכותיות מרמזות אולי על הפרידה הרומנטית שחווה מאן ריי באותו זמן ממאהבתו – האמנית וצלמת האופנה הידועה, לי מילר. תערוכת חובה לאוהבי הצילום.

The Radical Eye

Modernist Photography from the Sir Elton John Collection

Tate Modern

Bankside, SE1 9TG

Tube: Southwark

www.tate.org.uk

Tel: 020-7887-8888

עלונדון אצלכם במייל ובדואר
הרשמו עכשיו

עד 7/5/2017. מדי יום, 10:00-18:00 (ו?-ש?, עד 22:00). £14.50-£16.50 (כניסה חופשית לבני 12 ומטה).

נקודת האור

שבקצה המנהרה

דמיינו שאתם נמצאים באולם רחב ידיים ומולכם ניצב מבנה משולש הנראה כקצה גג של קתדרלה עם שפיץ. אתם פונים ימינה וכעת המבנה השפיצי הזה מתגלה כגוף ספינה עם בטן מעוגלת. פנייה חדה נוספת ואתם נמצאים במרחב שונה לחלוטין. אלו הן קצת מן התחושות והחוויות שמתעוררות כשהולכים במבוך NJ-2 – פסלו החדש, המפוסל מתמטית, של ריצ?רד סרה.

זוהי אינה מציאות מדומה ולא מרחב דמיוני של משחקי מחשב – מדובר בקירות פלדה כהים, מצופים בחלודה כתומה?חומה?שחורה, שעקבות הזמן ניכרים בהם. הפסל הזה הוא למעשה קיר כפול של פלדה, המהווה מסדרון רחב דיו למעבר של שני אנשים, המעוצב כמבוך מתפתל שבמסלולו יש קטעים עם קירות בעלי צלעות ישרות המתעגלות פנימה כמעין שבלול או ספירלה. למביט מבחוץ, העבודה נראית כדבר אחד, אך למביט מבפנים נגלים רבדים אחרים. צורתה משתנה גם תוך כדי ההליכה בתוכה, כך שלמעשה אי אפשר לנחש את המתרחש בה בלי ללכת עד לנקודת האור שבקצה המנהרה. כניסה אחת היא חשוכה וכמעט סגורה לשמיים, והכניסה האחרת היא פתח מעוגל, שכמו מפתה להיכנס אל תוכו. כשיוצאים מקצה אחד, העבודה נראית כבעלת מבנה גאומטרי שונה מבחוץ. כשנכנסים אליה שוב, מהקצה השני, מרגישים את עוצמת המתכת המלווה בתחושה קלסטרופובית קלה.

העבודה בוחנת את יחסי המסות של החומרים שממנה היא עשויה ואת משחקי שיווי המשקל בין קירות הפלדה הספק נשענים זה על זה, ספק מופרדים זה מזה. הזמן הוא ממד נוסף; ברגע שנכנסים אליה, העולם שבחוץ נראה מרוחק, כמו נשאר מאחור, ומאבדים את תחושת הזמן.

סרה, שנולד ב?1938 בסן פרנסיסקו, הוא אחד האמנים החשובים בדורו. הוא יצר פסלים בקנה מידה גדול עבור אתרים אדריכליים, אתרים עירוניים ואתרי נוף ברחבי תבל – מאיסלנד ועד ניו זילנד. בעבודותיו הוא מקדיש תשומת לב ליצירת החוויה אצל הצופה באופן פיזי וחזותי, וחוקר כיצד יצירת אמנות יכולה להיתרגם למסות של חומר ואיך היא יוצרת מרחבים פיזיים וחווייתיים בקרב המבקרים.

באולמות האחרים של הגלריה מוצגות עבודות נוספות של סרה, וכולן יחד משרות תחושה של כוח נשגב ונוכחות מרשימה. אלו הן בהחלט יצירות מופת שלא כדאי לפספס.

Richard Serra

The Gagosian Gallery

6-24 Britannia Street, WC1X 9JD

Tube: Kings Cross

www.gagosian.com

Tel: 020-7841-9960

עד 10/3/2017. ג?-ש?, 18:00-10:00. כניסה חופשית.

* כלנית שכנר?לאופר היא אמנית וצלמת העורכת סיורי בוטיק בגלריות ובתי מכירות לאמנות בלונדון לקבוצות וליחידים לפי הזמנה.

Calanit.sc@gmail.com

www.facebook.com/calanitgallerytours

www.calanitgallerytours.com

כלנית שכנר-לאופר היא אומנית וצלמת המקיימת סיורי בוטיק בגלריות ובבתי מכירות לאמנות בלונדון לקבוצות וליחידים לפי הזמנה.

Calanit.sc@gmail.com
www.facebook.com/calanitgallerytours
www.calanitgallerytours.com

למאמרים נוספים מאת כלנית שכנר-לאופר

כתבות נוספות של כלנית שכנר-לאופר

קרא עוד