הנה לכם רשימת ההישגים של שליח ה’קווארטט’ לאזורנו: ספר זכרונות 4.6 מיליון פאונד; יעוץ לבנק ההשקעות ‘ג’יי. פי. מורגן’ שני מיליון פאונד לשנה; ייעוץ לבנק ‘ציריך’ חצי מיליון פאונד לשנה; הרצאות חמישה מיליון. כי מאז עזב טוני בלייר את מספר 10 הוא הפך למכונה מהלכת ומעופפת לייצור כסף ובכמויות בלתי נדלות. עבור כל הרצאה הוא מקבל סכום של למעלה מ-150,00 דולר ותור המוסדות המבקשים לשמוע אותו הולך ומתארך. היום הוא נחשב לנואם היקר ביותר בעולם וכבר עקף בסיבוב את הנשיא קלינטון. לכך יש להוסיף את הסכומים הצנועים של 84,000 פאונד לאחזקת משרדו ו- 63,000 פאונד לפנסיה שלו. מכל זה מפסיד המזרח התיכון. בלייר מקדיש לשליחותו (ההתנדבותית) שבוע בחודש ובמסגרת רבע משרה זו הוא מבקש להציל את העולם מהסכסוך הישראלי-ערבי.
בשבועות הקרובים יופיע בלייר בדובאי ובכוויית בפני רשויות ההשקעות של שתי המדינות. יש אומרים כי בכך מחזק בלייר את העורף הכספי של השתיים ויאפשר להן לרכוש נכסים נוספים מעבר לים, שיוכלו להזיק לאינטרסים הכלכליים של ישראל. משרדיו של בלייר מכחישים זאת, אולם מה שכן מטריד את הדיפלומטים בירושלים הוא חוסר יכולתו להניע את תהליך השלום. משימה זו אמנם לא כלולה במנדט הרשמי שלו, אולם גם מה שכן מופיע בכתב המינוי מתקדם באיטיות. השטחים הפלסטינים ממשיכים לסבול ממצוקה כלכלית והפרוייקטים של ה’קווארטט’ עדיין לא משנים את האקלים הפוליטי המקומי. טוני לא בשטח, הם מתמרמרים וסבורים כי הדיפלומטיה הפכה אצלו לחלטורה.
פרשת הורנדל – האם הסרט מסמן את הסוף?
פרשת תום הורנדל הולכת ורודפת את ישראל ואינה מרפה ממנה. לפני שנה סקר מגזין זה את ספרה של אמו ובחודש שעבר הוקרן בערוץ 4 סרט עלילתי בן שעתיים המתאר את מאבקם של ההורים בשלטונות צהל. אם תרצו, התנהגותה של ישראל לאחר אותו אירוע טרגי באפריל 2003, מגלמת את הצד השלילי שבה. טום, סטודנט בריטי לצילום, נורה בידי צלף ישראלי כאשר ניסה לחלץ ילדים פלסטינים מאש שנורתה ממגדל שמירה ישראלי ליד העיר רפיח. הצבא ניסה לטייח את החקירה ולא נרתע משקרים והטעיות, אולם לבסוף נכנע לרוח הלחימה של ההורים והביא למשפט את החייל היורה.
הסרט הפתיע בכך שלא היה חד-צדדי והתרכז במידה רבה במוצאו הבדווי של הצלף שנידון לבסוף לשבע שנות מאסר. הוא אפילו מתח ביקורת על ה’תנועה לסולידריות בינלאומית’, שגייסה את טום למען מאבקה בכיבוש הישראלי של עזה, מבלי שתכין אותו כראוי לעבודה התנדבותית באותו מקום מסוכן.
ביום הקרנת הסרט כתבתי לג’וסלין, אמו של טום, המתגוררת בלונדון, והיא השיבה: אני שמחה לשמוע ממך ומודה לך על מילותיך הנדיבות. במיוחד משפיעה עלי העובדה שאני שומעת מישראלים כמוך, משום שאני חשה שהם חשים במידה כפולה את כאבם של האחרים. זה נוגע ללבי ולעולם לא אשכח את הנערה הישראלית החמודה, שעמדה לצד מיטתו של טום כאשר הגעתי בפעם הראשונה. אני מבינה את הכאב אותו היא ואתה חשים, כשם שאני מרגישה הרגשה זו עבור שניכם.
מטיפי שטנה בחוץ, אבל גם בפנים
בחגיגיות פרלמנטרית הודיעה ג’קי סמית, שרת הפנים הבריטית, על תוכנית חדשה שתמנע ממטיפי שטנה להיכנס לתחום המדינה. לא רק זאת, היא אף תנקוב בפומבי בשמותיהם של מנועי הכניסה. עד כה, היא התרברבה, נחסמה דרכם של 230 אנשים, 79 מהם דתיים קיצונים. אבל מעבר לבומבסטיות המיניסטריאלית העובדות מדברות אחרת ואותן היא ניסתה להסתיר. הן מתייחסות לא לאלה שאולי לא יורשו להניח את כף רגלם ברחובות לונדון, אלא לאלה שכבר נמצאים כאן. עד כה סולק מתחומי המדינה רק אדם אחד, בניגוד גמור להבטחות הממשלה, לאחר פיגועי ההתאבדות של 7/7 לפני למעלה משלוש שנים. אפילו עומר באקרי מוחמד, המטיף הסורי הידוע, עזב את המדינה מרצונו החופשי. אם היה הדבר תלוי בהנהגת הלייבור, יש להניח כי האיש היה ממשיך ליהנות מקצבאות הסעד שקיבל, ממש כמו אבו קטאדה הפלסטיני.
האמת היא שהכרזותיה של סמית חלולות. רק השנה היא התירה את כניסתו של פעיל החיזבאללה איבראהים מוסאווי. לפניו התקבל הג’יהדיסט, יוסוף אל זארקאווי על ידי חבר מפלגתה קן ליווינגסטון למחאותיהם של יהודים, הינדים, סיקים, מוסלמים מתונים והומוסקסואלים.
אמא שלי אהבה את היטלר
מקס מוסלי, נשיא הפיא (פדרציית המכוניות הבינלאומית) ומוצלף הישבנים המפורסם ביותר בבריטניה וכנראה בעולם, מודה כי אמו, הליידי דיינה מיטפורד, ממש אהבה את היטלר ואמרה זאת שוב ושוב עד סוף חייה. לעומת זאת אבא שלי לא אהב אותו. הוא אהב יותר את מוסוליני, אף כי היה סבור שהוא הגזים. ומה חשבו הוריו על השואה? הם נשאלו על כך לא אחת וכמובן שהביעו חלחלה. אבל הם לא ידעו זאת כאשר פגשו אותו, כמו כולם. מוסלי, כזכור, נחשף על ידי צהובון במהלך אורגיה סאדו-מזוכיסטית, בה השתתפו חמש נשים. הוא תבע את העיתון בבית-משפט על חדירה לפרטיותו וזכה. בנו של אוסוואלד מוסלי, מנהיג הפאשיסטים הבריטיים, מתוודה כי פעילותו הסאדו-מזוכיסטית נמתחה על פני 45 שנים והוא מעולם לא נתפס. הוא נולד זמן קצר לאחר חתונת הוריו שנערכה בברלין בביתו של שר התעמולה, יוזף גבלס ובנוכחותו של היטלר. אגב, הוא מוסיף, אחת המצליפות באותו מעמד היא ככל הנראה יהודיה….
קצרצרים
*** נא להסיר את הכובע בפני פרנק לואי העומד מאחורי פתיחתו של קניון הענק החדש במערב לונדון. הטייקון הזה הוא ניצול שואה שעלה לישראל דרך מחנה המעצר בקפריסין, התגייס ל’גולני’, השתתף בקרבות תשח ונפצע בהם, היגר לאוסטרליה והפך לאיש העשיר ביותר ביבשת החמישית. הילדות שלי חישלה אותי, אמר לא מכבר האיש שאיבד את אביו באושוויץ. ווסטפילד היא אנדרטה לגאוניות של הדמות.
*** רופאי הג’יהאד שניסו לפוצץ מועדון לילה בלונדון ואחר-כך את שדה התעופה בלונדון הותירו אחריהם מחשב נייד ובו הביעו תמיכה בעניין הפלסטיני.
