אמנות ישראלית תחת פטיש וירטואלי

שני ישראלים המתגוררים בלונדון מציעים חלון לעולם ההזדמנויות העיסקיות באינטרנט; עופר גילדור ויונתן רוקם מנהלים אתר מכירות פומביות של יצירות אמנות מקוריות לכל גולש בתנאי שירבה במחיר. על קירות משרדם שבמיידה-וייל תלויות יצירות אמנות מפוארות של ציירים כמו פיקאסו, דאלי, שאגאל ואחרים.

היא יכולה להיות אשת ראש ממשלה ועוד מצליחה בזכות עצמה, אבל שרי בלייר עשתה לאחרונה כותרות כאשר הודתה שהיא עושה שימוש נרחב באתר המכירות הפומביות, eBay באינטרנט. הגברת הראשונה שנרשמה לאתר רק בתחילת חודש יוני נתפסה על חם כאשר רכשה במחירי מציאה שעון מעורר וקלטות עבור בנה הצעיר ונעליים משומשות לעצמה. לה, לחובבי האמנות ולשאר המכורים לאתר – מציעים גילדור ורוקם (27 שניהם) מכירות פומביות של יצירות אמנות מקוריות באינטרנט.

איך הגעתם לעיסוק הזה?

עופר: משפחתי סוחרת באמנות ישראלית ובינלאומית מזה 25 שנה, ובנוסף אבי צייר (יעקב גילדור). מאז שאני זוכר את עצמי הייתי מוקף ביצירות אמנות. אחרי הצבא נסעתי ללמוד צרפתית בסורבון וכדי לקיים את עצמי נכנסתי לתחום המוכר. הנישה של מכירת אמנות יפה באינטרנט קסמה לי, והעסק המשפחתי – שעדיין לא נכנס לתחום זה – תמך ועודד.

יונתן: אני מצייר כתחביב, בוגר תולדות האומנות באוניברסיטה, וגם סבי אספן אמנות. הגעתי ללונדון, בעקבות מיכל זוגתי, כשהקטע של מה לעשות כאן לא היה ודאי. עבורי זו נחיתה רכה לתחום שאני אוהב ומכיר. נשאר לי ללמוד בעיקר את הצד עסקי.

למה דווקא בלונדון?

עופר: לונדון היא מרכז אמנות אירופאי חשוב, עם כלכלה יציבה. לאנגלים יש עניין רב ברכישת יצירות אומנות כאוסף או כהשקעה, יש מחפשי מציאות לשם מסחר ויש המתגאים בתליית יצירות אמנות בסלון הביתי.

יונתן: הצד יפה של האנגלים הוא החשיפה של האמנות להמונים. הכניסה למוזיאונים רבים בחינם, והתקשורת עוסקת רבות בנושא, למרות שאספנים רציניים מעדיפים דיסקרטיות.

באיזו אמנות אתם מתמקדים?

יונתן: בעיקר באמנות מודרנית משנות ה-20. עבודות על נייר כולל הדפסים מקוריים שהאמן עשה בעצמו במהדורה מוגבלת עם חתימה מקורית על כל אחד, וגם אמנות עכשווית של ציורים, פסלים ואמנות יהודית וישראלית.

עלונדון אצלכם במייל ובדואר
הרשמו עכשיו

באינטרנט לא ניתן למשש סחורה. איך מתגברים על זה?

עופר: אין ספק שלמסחר באינטרנט יש חסרונות, אך לעומתם יש גם יתרונות. כשאנחנו בצד של המוכרים אנחנו משתדלים לספק כמה שיותר פרטים על היצירה, כולל צילומים המפרטים את חלקיה, ושמראים בהבלטה את החתימה. אנחנו חוקרים באופן יסודי את ההיסטוריה של היצירה, ומספקים אותו לצידה. אנחנו פועלים לפי הגישה האמריקאית שאומרת אם הלקוח, מכל סיבה שהיא, יצא לא מרוצה מהרכישה הוא יקבל החזר כספי מלא – אפילו אם הצבע נראה שונה בעיניו לעומת מה שנראה באתר.

יונתן: כשאנחנו קונים באינטרנט אנחנו מצפים לקבל אותה רמת פירוט שאנחנו מוסרים וחשוב לנו לקנות מסוחר שאנחנו סומכים עליו. לפני הקנייה אנו מבצעים מחקר מעמיק על היצירה כשהאינטרנט מאפשר גישה למאגרי מידע עצומים בלחיצת כפתור.

עופר: תחום מכירות האמנות ברשת הוא חדש יחסית ומובל על ידי האמריקאים. היתרון הגדול הוא חשיפה לקהל עצום שלא היה יכול להגיע להיצע רחב כזה אחרת. כל בעל גלריה במקום הכי נידח בעולם עם מחשב וקו טלפון יכול להשיג כל יצירה שירצה מבלי לצאת לנדוד בעולם.

איך מתמודדים עם נושא הזיופים?

עופר: זה בעצם לב המקצוע שלנו; להבחין בין זיוף למקור! אנחנו בודקים כל יצירה, ואת הרוכשים הקודמים שלה. אפשר להרגיש אם מדובר במקור או בזיוף. זה בא עם הניסיון. אנחנו מתחייבים ב100- אחוז שהיצירה מקורית. האמינות היא שם המשחק וקשה מאוד להתאושש אם איבדת את שמך הטוב. בתחום הזה הרכילות רצה מהר.

יונתן: אנחנו קונים בדרך כלל מבתי מכירות אמיתיים שם יש סיכוי גבוה יותר לאימות מקוריות התמונה. למרות זאת, אנחנו מנהלים כרגע שלוש תביעות נגד בתי מכירות צרפתיים שמכרו לנו זיופים.

והדובדבן שבקצפת – מכירות פומביות. איך ההרגשה?

עופר: אתה מתחרה מול מישהו אחר וכמו שאומרים – 'רואה לו את הלבן בעיניים'. זה ממכר, קשה להפסיק. אתה אומר לעצמך: אולי עוד הנפת מספר אחת וזה שלך. לכן חשוב לשים גבול מראש כי קל מאוד להיסחף.

יונתן: במכירות פומביות באולם וירטואלי רואים אונליין את ההצעות של כולם. אולי בלי לחץ מסביב אבל גם בלי אינטראקציה עם הקונים אחרים. זו בהחלט חוויה אחרת., בדומה לקנייה דרך הטלפון המאפשרת למספר בלתי מוגבל של אנשים להשתתף.

הייתה לכם לאחרונה איזו רכישה מעניינת?

עופר: כן. רכשתי יצירה של פיקאסו, האשה השחורה שנקנתה במכירה פומבית קטנה בשוויץ. השגתי אותה במחיר הרבה יותר נמוך ממה שציפיתי. אני מעריך שהיא יכולה להימכר ב-25,000דולר.

יש לכם בעיה להציג את עצמכם כישראלים?

עופר: להיות ישראלי בתחום שלנו זה לא יתרון גדול גם בגלל שלסוחרים ישראלים אין תמיד שם טוב. למרות שהחברה היא בריטית, אנחנו לא מסתירים את זהותנו ומוכרים גם יצירות של ישראלים ויהודים. היו מקרים שקיבלנו מסרים אנטישמיים אחרי שראו שאנחנו מוכרים יצירות ישראליות ויהודיות. זה לא נעים במיוחד. אנחנו פשוט מוחקים אותם ומודיעים לשרת האינטרנט. לדעתי זה חלק ממגמה כללית של עוינות נגד ישראל.

ושאיפות לעתיד?

עופר: לעלות כיתה – לעסוק במסחר אמנות ברמות הגבוהות ביותר עם הרבה אפסים.

אתר האינטרנט:

» www.gildensarts.com

כתבות נוספות של אמיר יגודה

קרא עוד