קל לעבוד על חבר המושבעים של האולד ביילי? שפטו בעצמכם. בסוף נובמבר הם זיכו מאשמת אי מניעת פשע את האח והאחות של אחד משני המתאבדים שביקשו לבצע טבח המוני במועדון מייק’ס פלייס בתל-אביב לפני שנתיים וחצי. התביעה ביססה את טיעוניה על חילופי דואר אלקטרוני בינם לבין האח עומאר שריף, בריטי ממוצא פקיסטני, תושב דרבי.
כותב עומאר לאחיו זאהיד, ככל הנראה מרצועת עזה, שמונה ימים לפני המעשה: ימים קשים צפויים לך ולמשפחה בשבועות או בחודשים הקרובים, אם ירצה אללה. פעל עכשיו והיפטר מכל חומר היכול להיחשב בעייתי. והוא מבקש ממנו כי יעביר הודעה לאשתו טהירה: אני מקווה שאת חזקה. דעי לך שהכול הוא רק מבחן ואללה יגמול לסבלנים. השגיחי על הילדים. גדלי אותם כהלכה. לא בילינו זמן רב יחד בעולם הזה, אבל אני מקווה שבעזרת רחמי אללה והסבלנות שלך, נוכל לבלות את הנצח ביחד. את תשמעי מחברי את החדשות הטובות. כאן מבקש ממנו עומאר למחוק את ההודעה לאחר קריאתה.
למחרת היום, שבעה ימים לפני הרצח, כותבת לו האחות פארווין:… אינשאללה כולנו נהיה חזקים וממוקדים במציאות, שכן הזמן אוזל והולך… העובדה הנצחית היא שאללה שולט בכל דבר… אל תהיה עצוב אלא נחוש במטרותיך… אל תדאג לטהירה ולילדים. תמיד אעמוד לרשותם, אינשאללה. היא חזקה וממוקדת. התחתנת עם אישה טובה באמת והיא מאושרת בשבילך… אני מתחייבת לעשות הכול בשבילך ובשביל טהירה ושתהייה מבורך ומוצלח בעולם הזה ובעולם הבא… הישאר ממוקד ונחוש. איך לך זמן לרגשות….
ג’ונתן ליידלו, התובע במשפט, הזכיר למושבעים כי היה זה מעשה טרור מתוכנן כהלכה על ידי ארגון החמאס. לדבריו, פארווין עודדה את אחיה לבצע את הפיצוץ ביודעין. הוא הוסיף כי אפילו ברגעים שלפני ביצוע מעשה הטרור, יכולים אפילו הקיצונים להיקלע להרהורי חרטה, אולם אותה אחות עשתה כל שביכולתה כדי לחזק את רצונו ולהבטיח לו תמיכה. במעשהו ביקש עומאר להבטיח לעצמו ולבני משפחתו מקום בגן-עדן.
המושבעים לא השתכנעו. האח והאחות הכחישו את המיוחס להם וזוכו מכל אשמה.
היה זה המשפט השני עבורם; לפני שנה התקשו המושבעים להגיע להסכמה לאחר חמישה ימים של דיונים, והשופט החליט על משפט חוזר. טהירה, אשתו של המחבל המתאבד, זוכתה אז מכל אשמה. ביוני 04′ היא התייפחה באולד ביילי, כי את המיילים האלה של בעלה היא פירשה כרצון לעזוב אותה. בכיתי הרבה, היא העידה, כל מה שהבנתי מהמייל הוא שעומאר מתכוון לעזוב אותי. לא יכולתי לקבל זאת. סיפורי אלף לילה ולילה? היו מי שהאמינו לה.
כזכור, במייק’ס פלייס נהרגו שלושה אנשים ו-65 איש נפצעו. שנתיים וחודשיים מאוחר יותר ביצעו מחבלים אנגלו-פקיסטנים מעשה התאבדות שני, הפעם בלונדון. השאר היסטוריה.
שירת הבירבור
ראשי ה-BBC הגיעו למסקנה כי התפרצות הבכי של השדרית, ברברה פלאט, במהלך המראתו האחרונה של יאסר ערפת מרמאללה, לא הייתה מקצועית. למסקנה המאוחרת הזאת הם הגיעו כעבור שנה ו-500 הודעות מחאה. פלאט הודתה בשידור ברדיו 4 כי כאשר ראתה את המסוק בו המריא האיש הזקן והשברירי הזה לטיפול רפואי בפריז היא פרצה בבכי. הברבור הזה של ברברה גרף לתלונות רבות של מאזינים, אך הם נדחו על ידי נציב התלונות של איגוד השידור. רק עתה הבינו הנגידים שאין טעם להתל יותר בציבור ונזפו בשדרת על מה שראש מחלקת החדשות הסכימה להגדיר כטעות בשיפוט עריכתי. ברברה כבר לא במזהת וגם ערפאת איננו, אבל ה-BBC המשיך להיות מוצג במערומיו. לקוראי טור זה יש עדיין אפשרות לומר לאיגוד את דעתם כדי שזו תילקח בחשבון בזמן כתיבת הדוח הבודק את הסיקור הישראלי שלו. הממצאים צפויים להתפרסם באביב.
צרורות
נשיא איראן אינו מוותר. אחרי שקרא למחוק את ישראל מן המפה, הוא ממתן את דעותיו וקורא להעביר את תושביה לאוסטריה או לגרמניה. הוא אמר זאת בכנס ראשי המדינות המוסלמיות שנערך בסעודיה בתחילת דצמבר. אם אכן תתבצע תוכניתו, ניתן יהיה לבקר קרובי משפחה בטיסות EASY JET או RYANAIR בכלום כסף, מה שעלול להרגיז את אל על שגובה למעלה מ-600 דולר עבור כרטיס בעונת החורף.
בשנה הבאה אולי לא ישירו אוהדי הקריקט של אנגליה את ההמנון הלא רשמי ירושלים כאשר ישחקו נגד פקיסטן. לא, זו אינה בדיחה. יש כאלה הסבורים כי ההמנון יפגע ברגשות הקבוצה היריבה.
ספר חדש באנגליה: הציונות: האוייב האמיתי של היהודים. כתב אותו השדר הוותיק, אלאן הארט. ספר החודש ברשות הפלסטינית: אוסף שירים לזכרה של המחבלת-המתאבדת במסעדת מקסים בחיפה.
האם דייוויד קאמרון, מנהיגם החדש של הטורים תומך בישראל? אין לדעת. אבל לפחות, עם הליכתו של מייקל הווארד, הוסרה הסכנה כי בבריטניה יהיה ראש ממשלה יהודי בקרוב.
