זו משימה בכלל לא פשוטה לכנס עשרות בני אדם במקום אחד בשעה מסוימת, על אחת כמה וכמה כשמדובר בישראלים, בבוקר, ובקור של יום ראשון. אבל זה בדיוק מה שקרה בתחילת פברואר האחרון.
כ?50 ישראלים מרחבי לונדון ובריטניה התקבצו יחד באולם הכנסים של פאלם הוטל בסט ווסטרן, שבצפון מערב לונדון, לכבוד כנס ההקמה של אגיב. הם דנו במהות הארגון ושמעו, בין היתר, את דבריהם של איתן נאה, סגן השגריר הישראלי בבריטניה; שי בזק, ראש משלחת קקל בבריטניה; ראל גודמן מהסוכנות היהודית, העיתונאי והאקדמאי דר שאול צדקא; ודר רונה הארט מהמרכז לפסיכולוגיה חיובית. הדוברים הסבירו מדוע הקמת ארגון מייצג היא כורח השעה.
מזה תקופה ארוכה שבליבם של מקימי הארגון – ענת קורן, נתי גל?ער ונורית קרול – מקננת התחושה שהישראלים בבריטניה זקוקים לארגון גג, כזה שייצג, יאחד ויסייע בכל תחומי החיים לקהילה, שמונה לפי הערכות כ?80,000 איש. מטרתנו היא להיות ארגון שיקבל לזרועותיו את כל הישראלים בבריטניה, לא משנה אם הם כאן 30 ימים או 30 שנים, בלי התחשבות במיקום, סטטוס, תואר או רמת הדתיות, אומרת קורן המכהנת כיור הארגון. הארגון החדש ישים דגש על החיבור בין הקהילה הישראלית לקהילה היהודית בבריטניה, אחרי תקופה שבה יהודים רבים לקחו צעד אחורה מבחינת תמיכתם בישראל, מוסיף גל?ער.
ישראלים למען ישראלים
מאמרים קשורים
הארגון הוא למעשה התפתחות של פעילות חדר המצב, שארגן במהלך הקיץ האחרון, באמצעות מתנדבים, פעילויות כגון: פלאשמוב בכיכר טרפלגר, שדימה אזעקת טילים; הפגנות החושפות את מעורבותה של קטאר במימון ארגוני טרור; נוכחות אקטיבית ברשתות החברתיות; ופעולות נוספות, שזכו לכיסוי נרחב בתקשורת הבריטית והעולמית. האנטישמיות שגאתה בעקבות אירועי הקיץ רק חידדה את נחיצות הארגון החדש.
אגיב פועל תחת הסלוגן ישראלים למען ישראלים, וברוח זו, המוזמנים לכנס היו הרבה יותר מסתם צופים. הם היו משתתפים פעילים, המעצבים יחד את דמותו של הארגון. כך, לאחר שלב הברכות והדיבורים, חולקו הנוכחים לקבוצות דיון, שניסו למפות את צרכי הקהילה ודנו יחד ביעדים ובמטרות של הארגון החדש שהגיח לעולם.
מדוע צריך ארגון שכזה
שאלנו חמישה ממשתתפי הכנס איך הם רואים את אגיב ונראה שהדעות אינן חלוקות בנוגע לצורך בקיומו.
ענת ארבל, שש שנים בבריטניה, מתגוררת בווקינגהאם: ישראלים באופן טבעי חוברים זה לזה ומחפשים את המשותף והמוכר, האוכל, השפה, החגים, היכולת לקפוץ לקפה מבלי לפתוח יומנים… לדעתי, אנחנו מפספסים אחד את השני בהפגנות ובארגון תרומות. אם נוכל לשים את כל הגורמים השונים תחת מטריה אחת ולשתף פעולה – נצא כולנו נשכרים.
הרב שניאור גליצנשטיין, שש שנים בבריטניה, מתגורר בגולדרס גרין: מה שמאחד את כל הקהלים המגוונים שאני נתקל בהם הוא הצורך בחיבור למורשת וליהדות. אחת המטרות של ארגון כזה היא להעניק העצמה פנימית וציבורית לקהילת הישראלים, לארגונים ואנשים פרטיים בקהילה, לעמוד מול ההסתה נגד ישראל ולהעצים את החיבור לערכי ישראל.
זיו דותן, 18 שנים בבריטניה, מתגורר בגלזגו: עד עכשיו האינטרסים שלנו פה יוצגו על ידי ‘צד שלישי’ כלשהו, זה לא תמיד רע, אבל יש בהחלט מקום לארגון מייצג. יש שתי מטרות חשובות: ריכוז בעיות הנוגעות לישראלים בכל רחבי בריטניה והעלאתן לדיון בפני גופים שונים, ופעילות מבחינה תרבותית.
טל עופר, שש שנים בבריטניה, מתגורר במזרח לונדון: הקהילה של הישראלים רק גדלה והרבה ישראלים מגיעים לבריטניה ונשארים בה למשך הרבה שנים. לכן, חשוב שיהיה ארגון שייצג אותם ויעזור להם גם בהתחלה כשהם מגיעים לממלכה, אבל גם בהמשך. ארגונים כאלה קיימים במדינות, כמו ארהב ואוסטרליה, ומנוהלים בצורה מוצלחת לרווחת הקהילה הישראלית שם.
בני רוזנבאום, תשע שנים בבריטניה, מתגורר בגולדרס גרין: לא רק חשוב שיהיה ארגון כזה, זו חובה, במיוחד אחרי המאורעות בישראל בקיץ, גל האנטישמיות והיעדר ההסברה הישראלית באירופה. המטרה הכי חשובה היא להראות את הישראלים האמיתיים, לא הצעקניים ולא את הדוחפים, גם אם אנחנו מתגוררים זמנית באנגליה.
