למעלה מ-150 פסלי וחפצי ארד מוצגים בתערוכה החדשה באקדמיה המלכותית לאמנות, Bronze. המוצגים יובאו מרחבי העולם ומייצגים תקופות שונות – החל מממצאי ארכיאולוגיה מלפני כ-6,000 שנה, שמוזיאון ישראל השאיל במיוחד לתערוכה, ועד לפסלי אמנות מודרנית, כמו של אניש קפור.
אוצרי התערוכה החליטו לחלק את חללי הגלריה לפי נושאים (בעלי חיים, אלים וכדומה) ולא לפי סדר כרונולוגי. רעיון מעניין זה יוצר שילובים ייחודיים ואף משעשעים. כשמשוטטים בחלל המוקדש לחפצים, לדוגמה, ומתבוננים בפריטים ארכיאולוגיים, אפשר לחשוב לרגע שנמצאים במוזיאון לעתיקות עד שמבחינים לפתע בשתי פחיות בירת אייל. את הפחיות הצבועות בארד יצר האמן, ג’ספר ג’ונס, לו מיוחס הציטוט: מישהו אמר לי שווילם דה קונינג (צייר אמריקני, א.ג.) אמר שאפשר לתת לבן הכלבה הזה שתי פחיות בירה והוא יוכל למכור אותן. חשבתי לעצמי, איזה רעיון נפלא לפסל. הכוונה בבן הכלבה היא לסוחר אמנות שיכול למכור הכול.
נוצרת תחושת אבסורד כשהפחיות משנת 1960 נמצאות באותו חדר הכולל את החפצים מישראל. חפצים אלו שייכים למטמון נחל משמר – מטמון שכולל יותר מ-400 כלים, רובם מנחושת, שהתגלה עטוף במחצלת במדבר יהודה, בשנת 1961. הארכיאולוגים חלוקים על טיבם של הכלים, ולפי אחת הסברות, השתמשו בהם ככלי קודש במקדש עין גדי שהיה קיים בקרבת מקום. בתערוכה מוצגים רק חמישה כלים קטנים מתוך האוסף.
תחושה דומה מתקבלת כשנכנסים לחלל הראשון, המוקדש לדמויות. אחד הפסלים המרשימים והגבוהים הוא דיוקן של לוציוס מאמיוס מקסימוס, רומאי מהמאה הראשונה, העומד בתפארתו ובשלמותו. מימינו ניצב פסל נמוך קומה של קשת מניגריה, מהמאות 14-15, שידיו נקטעו וקשתו אבדה. קשה להאמין שהשניים היו פוגשים אחד את השני בסיטואציה אחרת…
יש דוגמאות דומות לכך וזה מה שבעצם יוצר עניין בתערוכה – אופן הצבתם של הפסלים יותר מאשר הפסלים עצמם. כשמסתכלים עליהם מקבלים פרופורציות שונות ומשווים בין התרבויות מנקודת מבט אחרת. למרות כל השוני, מעניין לגלות שבכל העולם ובכל התקופות טכניקת היצירה של פסלי הארד היא זהה, למרות שהטכנולוגיה מעט שונה ממקום למקום. אפשר להבין את התהליך המאוד מורכב של יצירת פסלים אלו בחלל המוקדש לכך, שכולל סרטונים והסברים.
גם שמות של אמנים מאוד ידועים אפשר למצוא בתערוכה. אחד הפסלים החביבים ביותר הוא של פאבלו פיקאסו, בבון אנד יאנג, ובו מוצג בבון שראשו נוצר משתי מכוניות צעצוע, שפיקאסו השאיל מבנו, אוזניו נעשו מידיות ספלים ובטנו העגולה קורצה מסיר, כשידיות הסיר משמשות ככתפיים. מלבד פיקאסו, אפשר למצוא גם כדורסל עשוי ארד של ג’ף קונס מ-1985 ועוד קערה ללא כותרת של אניש קפור מ-2012. הושקעה מחשבה רבה בתערוכה זו ויש בהחלט מה לראות בה וללמוד ממנה.
