פעילות המחאה של ה-PSC במהלך התערוכה הייתה מוצלחת; הונפו דגלים, הגרפיקה הייתה מרשימה והשנאה הפוטוגנית הייתה מושלמת. מהעבר השני עמדו המפגינים הפרו-ישראלים. הם היו ארבעה.
כיום מתגוררים לפחות 70 אלף ישראלים בלונדון, אז איך זה שאף אחד מהם לא הגיע לתמוך בארבעת הנפשות האמיצות הללו? השאלה הנשאלת לעיתים בהפגנות, מפגשים ודיונים היא: איפה הישראלים? לרוע מזלנו, המאמצים העקביים ברחבי בריטניה לחולל דה-לגיטימציה לישראל מוכיחים עצמם כאפקטיביים. במקום שהמצב הנוראי, איתו מתמודדת ישראל, יעודד את תומכיה לנקוט בפעולה, עושה רושם שהאדישות חוגגת. רבים, אם לא רוב הישראלים בלונדון, יחזרו לארץ באיזשהו שלב. הם יהיו מוכנים לסכן את חייהם כדי להגן על המדינה. לכן עולה השאלה, מדוע הם לא מקדישים מספר שעות מדי פעם כדי להגן על ישראל גם כאן?
האם זה עניין של ביטחון מופרז שהמדינה שלהם תוכל לעמוד בפני כל סערה, כך שאין צורך לגנות את הדעות הקדומות ואת ההשמצות? האם הם מאמינים בפטליזם, שכולם ישנאו אותם בכל מקרה, שפשוט לא אכפת להם מה חושבים האחרים, או האם זה חוסר אמון במטרה?
גם הגרמנים לא נולדו נאצים
אם משווים את התעמולה הנאצית לקריקטורות הפלסטיניות (לא קשה למצוא דמיון), מגלים כי הקמפיין האנטישמי בגרמניה התחיל הרבה לפני מלחמת העולם השנייה. לקח הרבה זמן ומאמצים ליצור משהו כה מתועב ומבחיל שיאפשר את השואה – אפילו במדינה שבה האנטישמיות הייתה מושרשת. קמפיין שנאה נגד ישראל מתקיים ברחבי אירופה ובבריטניה כבר למעלה מעשר שנים והוא צובר תאוצה, כך שכל האשמה מתקבלת, לא משנה עד כמה היא מפלצתית. אבל ההיסטוריה מוכיחה לנו שאנחנו לא יכולים להרשות לעצמנו להתעלם מדמוניזציה שכזו.
כאשר ניהלתי דיאלוג עם פעילים פרו-פלסטינים בבריטניה, לעיתים קרובות נפעמתי מהזמן ומהאנרגיה שהם הקדישו למטרתם. אנשים שלא היה להם עניין ישיר במזרח התיכון הפכו נלהבים וחדורי מוטיבציה, ולא היה קשר בין התלהבותם לבין העובדה שלעיתים קרובות לא יכלו למצוא את ישראל על המפה.
העתיד האישי של הישראלים מונח על הכף, אז איפה האנרגיה והלהט? וכאשר מופיעים שמות עבריים, הם למעשה נוטים לדבר למען הצד השני. קומץ ישראלים יכול לעשות את כל ההבדל! כולם שומעים את דבריהם כאילו הם מומחים.
מאמרים קשורים
אני בטוחה שאתם יכולים למצוא את ישראל על המפה, אפילו אם אתם מהססים בנוגע להגדרת גבולותיה. אתם יודעים שלערבים-ישראלים יש זכות הצבעה, שבתל אביב יש גורדי שחקים ושקיים חופש פולחן מוחלט – אם לבחור רק שלוש דוגמאות מהחיים, שבהן הדוברים האנטי-ישראלים הוכיחו את בורותם.
אם רק 100 ישראלים יצטרפו לקומץ הקטן שעומד בגבורה מול המחרימים ומטיפי השנאה, כל התמונה תשתנה.
*הכותבת שימשה בעברה, בין היתר, כנציגת עיתונות בבורד אוף דפיוטיז בלונדון, וכיום היא חברת מועצה בארגון ההסברה הישראלי ההתנדבותי, כוכב: www.cohav.org
