שתי סטודנטיות ישראליות מאוניברסיטת ‘לידס’, נועם אפק וליאורה קרל, ישבו לפני כחודש בארוחת ליל שישי עם חבריהם מהתאחדות הסטודנטים היהודית (UJS), שרו את השיר אחינו, ותוך כדי חשבו שיש מקום להעלות את המודעות להימצאותם של הבנים בשבי.
השיר שמתחיל במילים אחינו כל בית ישראל העומדים בצרה, בצרה ובשביה, מסתיים במילים המקום יירחם, ירחם עליהם ויוציאם מצרה לרווחה, ומאפלה לאורה ומשעבוד לגאולה. כך עלה הרעיון לעשות אירוע למען הבנים דווקא בערב נר שמיני של חנוכה ולהדליק לכל חייל נר, סיפרה נועם. אנחנו כסטודנטים, מרגישים צורך לעשות הכל למען שחרורם, והדלקת שמונת הנרות מסמלת את הרצון שלנו להאיר בשבילם את האור, כיווון שלהם לא ניתנת החירות לעשות זאת בעצמם.
נועם נסעה לישראל לפני האירוע ופגשה את אביו של אהוד גולדווסר ואת נציגי ארגון הבנים (www.habanim.org), שנתנו לה דגלים, מדבקות וחולצות עליהן מודפסות תמונות שלושת החטופים – גלעד שליט, אהוד גולווסר ואלדד רגב. חזרתי מישראל עם משקל עודף של 20 קג ולאחר שהסברתי לנציג אל על בשדה התעופה את פשר החריגה הוא ויתר על הדרישה לתשלום.
האירוע אמור היה להתקיים בכיכר טרפלגר, במרכז לונדון, אולם ברגע האחרון סירבה העירייה לאשר את קיומו, בטוענה שהאירוע נושא אופי של הפגנה או מצעד, ולאירועים מסוג זה ניתנים אישורים רק אם הם נערכים בסופי שבוע. היה חשוב לנו התאריך והסמליות של שמונת נרות החנוכייה והחלטנו לוותר על המיקום המרכזי בלונדון ולקיים את האירוע בבית הכנסת, ‘נוריס לי’, אמרה נועם.
באירוע השתתפו בעיקר אנשי תנועות נוער, אנשים מאירגונים יהודיים שונים, תלמידים וסטודנטים. בית הכנסת, האמצעים הטכניים והכיבוד נתרמו על ידי גופים ואנשים שונים, בעיקר ארגון AISH. זכינו להרבה עזרה ותמיכה מהארגונים ומהרבנים שמלווים אותנו ב- UJS אשר בלעדיהם האירוע לא היה יוצא לפועל, אמרה נועם.
מיקי, אמו של אהוד גולדווסר, שלחה מכתב בו ציינה כי הפעילות למען הבנים נותנת להם את הכח וכי אולי בעקבות האירוע הזה יתרחש נס חנוכה והם ישובו הביתה. הם כבר לא רק הבנים שלנו אלא של כל העם היהודי והעולם החופשי. אל תפסיקו להזכיר ולספר על הבנים שלנו, ביקשה גולדווסר במכתבה.
