משנה לשנה, משתבחת יכולתו של הקולנוע הישראלי ליצור סרטים שזוכים להכרה בינלאומית ולבסס את התקבלותו המוצלחת בקרב קהל שאינו דובר עברית. פסטיבל סרט, שיתקיים בפעם השלישית ברציפות בלונדון (15-22/6), מעניק הזדמנות נפלאה להתעדכן ביצירה הישראלית המרובה מהשנה האחרונה.
במסגרת הפסטיבל, שאותו ייסדו פטי הוכמן, אודליה הרוש וענת קורן, יוצגו לא מעט סרטי תעודה לצד סרטים עלילתיים, שברובם אלמנט הומוריסטי. חלקם כיכבו בפסטיבלים מובילים בעולם ורובם יוקרנו בהקרנת בכורה בבריטניה.
בר רפאלי כנערת פיתוי
אחד מאותם סרטים הומוריסטיים הוא מותחן הריגול הקומי, כידון, שינעל את הפסטיבל. הסרט הוא קו-פרודוקציה ישראלית-צרפתית, שביים עמנואל נקש. לצד כוכבים צרפתיים, כמו תומר סיסלי ואלודי אם, ושחקנים ישראלים מוכרים, כמו ששון גבאי, שי אביבי, מנשה נוי ועמוס תמם, מככבת גם בר רפאלי כנערת פיתוי בשירות המוסד. הסרט נקרא על שמה של יחידה חשאית של המוסד ועלילתו מתרחשת על רקע חיסול בכיר החמאס מחמוד אל-מבחוח בדובאי ב-2010 וחשיפת סוכני מוסד כעומדים מאחורי המעשה. התעלומה בכידון רק הולכת וגדלה כשראשי המוסד מגלים שחברי החוליה הישראלית-צרפתית מעולם לא עבדו עבורם, ולכל אורכו מציג הסרט שילוב מעניין של קומדיה ומתח.
סרט גרעיני
על אותו קו חשאי, מבצע חמנייה, שביים אברהם קושניר (לא אבי קושניר), מתאר את מאמציה של ישראל בשנות ה-50′ להגיע ליכולת גרעינית ומציג את מסע הלחצים שמפעילים ראש המוסד (יהורם גאון) וסגניתו (צופית גרנט) כדי להגיע למטרה זו. מול השניים מתייסר מדען הפיזיקה הבכיר של ישראל (ברוך ברנר), שנקרע בין האתגר שבבניית פצצה גרעינית לבין ההשלכות שהיא עלולה להביא.
קומיקאי בתפקיד הראשי
פלאות היא קומדיה דרמטית, שביים אבי נשר, ואותה כתב יחד עם סולן להקת הדג נחש שאנן סטריט. העלילה מתרחשת בירושלים, ובמרכזה ברמן ואמן רחוב בשם ארנב (הקומיקאי אורי חזקיה), המגלה שבדירה הנטושה שמולו כלוא רב בעל כוחות נסתרים (יהודה לוי) שנחטף למטרות כופר. ארנב מאפשר לחוקר פרטי (אדיר מילר) להשתמש בדירתו כמקום תצפית ומעקב, ולתמונה נכנסת גם אשת עסקים יפהפייה (יובל שרף), שהיא גיסתו של הרב, המסתירה סוד משפחתי אפל.
נשר אוהב לעבוד עם קומיקאים כשחקנים ראשיים, ובסרט ניתן למצוא שניים: אורי חזקיה, שזו הופעתו הקולנועית הראשונה, ואדיר מילר, שכבר הופיע בשניים מסרטיו של נשר. שחקנים מקצועיים נוטים לפעמים להיות יותר מדי רציניים ונפוחים, מספר נשר. קומיקאים רגילים לעמוד מול קהל ולהגיד את האמת, על עצמם ועלינו. מצאתי שקומיקאים מתמודדים עם האמת, בעוד ששחקנים אומרים לפעמים דברים שהם לא מאמינים בהם, ובסרט הזה היה לי חשוב למצוא שחקן שמאמין במה שהדמות שלו אומרת.
קפטן פיקארד החליף את ג’ון קליז
קומדיה דרמטית נוספת שמתרחשת בירושלים היא לצוד פילים, שביים וכתב רשף לוי. במרכז העלילה מוצג שוד בנק, שמאחוריו עומדים ילד בן 12 (גיל בלנט), שהוא גאון מבריק אבל חסר יכולת חברתית; סבו (ששון גבאי) שלא היה בקשר עם הילד מעולם; החבר הכי טוב של הסבא מימי המחתרת (מוני מושונוב); ודוד אנגלי עם חובות כבדים (סר פטריק סטיוארט, שמוכר בעיקר כקפטן זאן לוק פיקארד ממסע בין כוכבים). גון קליז היה אמור לגלם את תפקידו של הדוד האנגלי, אבל לפני תחילת הצילומים עבר קליז אירוע לב וברגע האחרון גויס סטיוארט כמחליף. סטיוארט ולוי יהיו נוכחים בדיונים לאחר הקרנות הסרט.
שיתוף פעולה ישראלי-גרמני מוצלח
קו-פרודוקציה נוספת, ישראלית-גרמנית במקרה זה, היא הנוער, סרטו הראשון של תום שובל, שזכה להצלחה בפסטיבלים נחשבים והפצה מסחרית ברחבי העולם. העלילה מציגה שני אחים מתבגרים, יקי ושאול (האחים דוד ואיתן קונין, בהופעה קולנועית ראשונה), שחולקים קשר כמעט טלפתי. לאחר שאביהם (משה אבגי) מאבד את עבודתו מחליטים האחים לעשות מעשה קיצוני כדי לסייע למשפחה להתמודד עם הקושי הכלכלי.
בחרתי לעשות את הסרט הראשון שלי הכי אישי שאפשר, אומר שובל, שישתתף לאחר ההקרנה במפגש עם הקהל. יש לי קשר טלפתי עם אחי הצעיר שתמיד העסיק אותי וגם אבי איבד את מקום עבודתו אחרי 20 שנה, כך שהחלטתי להעמיד את התחושות שחוויתי בבית ואת מערכות היחסים המשפחתיות במרכז הסרט.
ישראלים בברלין
זווית גרמנית אחרת תוצג ב-Anywhere Else של הבמאית אסתר עמרמי, המתאר בצורה קומית-דרמטית וחצי-אוטוביוגרפית את חייה בברלין עם בעלה הגרמני. הסרט מספר את סיפורה של סטודנטית ישראלית (נטע ריסקין) שחיה בברלין עם בן זוג מקומי ומתאר את משברי הזהות שהיא עוברת. בסרט משתתפת גם הלונדונית הטרייה רומי אבולעפיה ואת אמה משחקת חנה לסלאו, שבמציאות היא אמו של בן זוגה של אבולעפיה, הבמאי בן גלעדי.
זכה לשבחים מהשבכ
קשה להימנע מהסכסוך הישראלי-ערבי, ובפסטיבל יוצגו כמה סרטים העוסקים בנושא דרך מערכות יחסים אישיות. אחד המרכזיים שבהם הוא בית לחם, שיפתח את הפסטיבל. זהו סרטו הראשון של יובל אדלר, שאותו כתב יחד עם עלי ואקד אחרי שנים של תחקיר מעמיק. במרכז העלילה נמצאת מערכת יחסים מורכבת בין רזי (צחי הלוי), שהוא רכז השבכ בבית לחם, לבין סנפור, אחיו הצעיר של מפקד גדודי חללי אל-אקצה בעיר, שחי חיים כפולים ומשתף פעולה עם השבכ כמקור של רזי, שבו הוא רואה חבר ודמות אב. הסרט זכה בשישה פרסי אופיר, בהם הסרט הטוב ביותר ל-2013, ולשבחים רבים מאנשי שבכ על מהימנות הפרטים והמצבים. אדלר יגיע לדיון לאחר ההקרנה.
הישג קולנועי מטלטל ואמיץ
הסרט הנועז, וככל הנראה הקשה ביותר לצפייה שיוצג, הוא שש פעמים, סרטו הראשון של במאי הטלוויזיה יונתן גורפינקל לפי תסריט של רונה סגל. במרכז הסרט מתוארים ניסיונותיה של נערה בת 17 (סיון לוי) להשתלב בבית ספר חדש שאליו עברה בהרצליה, ולשם כך היא שוכבת עם חבורת נערים מקובלים בתקווה שכך תזכה בתשומת לבם. הסרט זכה לשבחים רבים והוגדר כהישג קולנועי מרשים, מטלטל ואמיץ.
אורלי וגיא במסע אחרי ילד
אחד הסרטים התיעודיים הבולטים שיוצגו בפסטיבל הוא זוג או ילד, שמציג את המסע הפרטי של זוג העיתונאים אורלי וילנאי וגיא מרוז להביא ילד לעולם, למרות קשיים להיכנס להריון. בתיעוד ממושך, שלעיתים נוטה להיות חודרני במיוחד, השניים חושפים כיצד עברו תהליך כואב ומפחיד של הפריה חוץ-גופית, שלצד תסכול ועצבות גדולה, חשף גם תעצומות נפש אדירות.
הסרט שודר לראשונה בפריים-טיים של ‘ערוץ 10’ והייתי לחוצה כי הוא מאוד אינטימי, מספרת וילנאי, שתקיים יחד עם מרוז מפגש שאלות-תשובות עם הקהל. אבל ביום אחרי השידור ניגשו אליי הרבה אנשים שהעניקו לי תמיכה, ששימחה אותי על כך שגרמתי לדבר על הנושא ועל כך שהסרט העניק כוח כל כך גדול למי שהיה זקוק לו.
מגוון דוקומנטרי
עוד במסגרת הסרטים התיעודיים, יוצג לפני המהפכה, סרטו של דן שרור שעוסק בישראלים שחיו באיראן בשלום ובשגשוג עד המהפכה האיסלאמית של 1979 (הסרט יוקרן גם בפסטיבל Open City Docs בלונדון, ב-21/6). כמו כן, יוצג שקרים בארון, סרטה של שירלי ברקוביץ, המספר על אור, שבגיל 22 נסע לתאילנד לאחר שמשך בעורמה סכומי כסף גדולים מהוריו כדי לעבור שם ניתוח לשינוי מין ולחזור לישראל כאישה. באותו ז’אנר כדאי לציין את המרכיב הסודי, סרטו של דרור שוסטק, שמתחיל כתיעוד מסע להודו של אורי ונטע, בעלי המסעדה התל-אביבית 24 רופי, אחר המרכיב הסודי באוכל ההודי – והופך לחיפוש אחר המרכיב הסודי בחיים של כולנו.
יום מיוחד לנטוורקינג
במסגרת הפסטיבל, יתקיים גם יום התעשייה עבור יוצרי קולנוע וטלוויזיה בריטים וישראלים. האירוע יתקיים במתכונת של שולחן עגול ויאפשר למפיקים ולבמאים להיפגש, להציג פרויקטים נוכחיים ולחפש הזדמנויות חדשות לשיתוף פעולה.
זו דרך מצוינת לחזק ערוצים קיימים של תקשורת ולפתח דרכים חדשות לשיתוף ידע והזדמנויות, אומרת יוצרת ומפיקת הסרטים רות לב-ארי, שתנחה את המפגש.
________________________________________________
81 דקות של שוט רציף אחד
סרט נוסף שמשתתף בפסטיבל ועוסק בשאלות גדולות של דו-קיום, לאומיות וזיכרון, דרך סיפורי חיים קטנים הוא אנה ערביה, שביים עמוס גיתאי, ואותו בחר לצלם בשוט רציף ארוך אחד. הסרט מביא את סיפורן של שבע דמויות החיות בסוג של קהילה סביב פרדס קטן בין יפו לבת-ים, והוא מובל על ידי עיתונאית צעירה (יובל שרף), המגיעה להתחקות אחר סיפורה של אם המשפחה שנולדה כיהודייה במחנה ריכוז בפולין, התאסלמה אחרי הגעתה ארצה והתחתנה עם ערבי.
בהתחלה, עמוס אמר לי שיש לו איזה תפקיד קטן עבורי שהיה רוצה שאעשה בסרטו החדש, ולבסוף מצאתי את עצמי מובילה סרט באורך 81 דקות של שוט רציף אחד, משחזרת שרף כיצד קיבלה את התפקיד הלא פשוט. זה היה מאוד מאתגר, אף פעם לא עשיתי דבר כזה וסביר להניח שגם לא ייצא לי לעשות לעולם.
כבר שנים רבות שעמוס גיתאי, אחד הבמאים הישראלים הידועים בעולם, מתגורר בפריז ומשתתף באופן קבוע בפסטיבלי הקולנוע המובילים של ברלין, ונציה וקאן, שבהם גם נמנה בעבר על חבר השופטים. ללונדון הוא יגיע במיוחד להקרנת הסרט בפסטיבל וליום התעשייה.
גיתאי מעולם לא למד קולנוע באופן פורמלי, אלא בחר להמשיך את מורשת אביו, האדריכל מוניו גיתאי-וינרויב, ובמשך תשע שנים למד ארכיטקטורה בטכניון בחיפה ולאחר מכן המשיך לדוקטורט בברקלי בארצות הברית. קולנוע וארכיטקטורה הן שתי דיסציפלינות שדורשות שיתוף פעולה מתמיד עם אנשים אחרים, אומר גיתאי, בשתיהן אתה צריך לתת לאנשים תחושה של משימה משותפת כדי להצליח.
אין זה קו הדמיון היחידי שמוצא גיתאי בין שני התחומים. מצב הקולנוע כיום מזכיר לו מאוד את מצב הארכיטקטורה. את האדריכלים הגדולים של פעם לא עניינו גורדי שחקים או שדות תעופה, אלא איך לתכנן בצורה הכי טובה דירת 70 מר, הוא אומר. הלחץ שמופעל כיום על קולנוענים לייצר מוצרים לחברת הצריכה הוא אדיר, ולכן מאוד קשה להם לבטא תובנות מורכבות ולבצע פעולה נגדית מול האילוזיה הזו של המיידיות שכופה המציאות, כי השיטה כל הזמן מזכירה לנו שפשוט אין זמן.
כניסתו הראשונה של גיתאי לעולם הקולנוע הייתה במלחמת יום הכיפורים, כשקיבל מצלמת 8 ממ כמתנת יום הולדת מאימו. לכל אורך המלחמה, בה הוצב בצוות חילוץ מוטס, תיעד גיתאי את האירועים וביום הולדתו ה-23 הופל מסוקו בידי טיל סורי. החוויה הטראומטית הובילה אותו להתמקד בקולנוע וליצור שנים לאחר מכן את סרטו הגדול כיפור, בהשראת סיפורו האישי מהמלחמה. מאז סוף שנות ה-70′, כשהבין סופית שלא מעניין אותו ליצור מבנים, הוא יצר מקבץ מרשים של סרטים תיעודיים ועלילתיים, שבהם תמיד הקפיד לטפל בנושאים הבוערים בחברה הישראלית.
מרד בכללי השיטה
אנה ערביה מאופיין בקצב איטי ובמורכבות עדינה, והוא סוג של מרד אמנותי באותם כללי משחק שכופה השיטה. מהדורות החדשות הן אסופת דימויים המעבירים מסרים פשטניים שמרעילים את הקהל והופכים אותו לשטוף מוח, מסביר גיתאי את משנתו הקולנועית. בכזו מציאות, כל שנותר לקולנוע הוא לשנות את הקצב ולהגיד שהוא לא מקבל את האקסיומות שמנסים להאכיל אותנו. אבל לצערי, רוב הקולנוע שבוי באותן שיטות עריכה מגמתיות ומעוניין להיות יעיל כמו מהדורות החדשות. מבחינה זו, הקולנוע משתף פעולה עם השיטה במקום לקרוא עליה תיגר.
את החלטתו לצלם את כל הסרט בשוט רציף אחד מנמק גיתאי: אם אני חושב שצריך שיהיו יחסים רציפים בין יהודים לערבים, כפי שמוצג בסרט, אז בשפת הקולנוע אני בעצם אומר שאין קאט ביניהם. הצילום המאתגר, שבו כל טעות פשוטה מצריכה צילום של כל הסרט מחדש, הוא כוריאוגרפיה מסובכת שזקוקה לטיימינג נכון בכל רגע. זה יותר קשה מהצגה בתיאטרון, כי בנוסף לתנועת השחקנים בתוך הסט יש גם את התנועה של המצלמות ושל כל הצוות הטכני, מסביר גיתאי. צילמנו תשעה טייקים, כשארבעה כלל לא הגיעו לסוף ונעצרו לפני, והסרט הוא הטייק האחרון.
למרות הצלחתו הרבה בעולם וסגנונו המינימליסטי והמעודן של גיתאי, במשך שנים הוא היה לנוף חריג בקולנוע הישראלי, אך בשנים האחרונות החלו עבודותיו להתקבל בצורה חמה יותר בישראל. יש יוצרים רבים במדיומים שונים שהחברה – מקור ההשראה שלהם – לא קיבלה את עבודתם מעולם, הוא אומר. הישראלים הם עם מקושר שלא אוהב להחמיץ מהלכים שקורים, ואני שמח על שינוי הגישה כלפיי. גם אם הם היו באיחור, מותר להם לאחר.
________________________________________________
מועדי ומקומות הקרנת הסרטים:
יום א’, 15/6.
גאלת הפתיחה (כרטיסים במחיר 50 פאונד בהזמנה מראש): בית לחם (19:00, BAFTA).
יום ב’, 16/6.
לפני המהפכה (14:30, JW3).
מי מפחד מהזאב הרע (19:00, West London Synagogue).
בית לחם ודיון עם הבמאי יובל אדלר (20:00, Odeon Swiss Cottage).
אנה ערביה ודיון עם הבמאי עמוס גיתאי (20:30, Cine Lumiere).
יום ג’, 17/6.
המרכיב הסודי ודיון עם הבמאי דרור שוסטק (18:00, JW3).
פלאות (20:00, הקרנה פרטית – Soho Hotel).
שש פעמים (20:00, Odeon Swiss Cottage).
לצוד פילים ודיון עם הבמאי רשף לוי (20:30, JW3).
יום ד’, 18/6.
משפטי חיים (14:30, JW3).
הנוער ודיון עם תום שובל (20:00, Odeon Swiss Cottage).
תחת אותה שמש (20:45, JW3).
יום ה’, 19/6.
משפטי חיים (18:00, Odeon Swiss Cottage).
לפני המהפכה (20:00, Odeon Swiss Cottage).
יום ו’, 20/6.
אנה ערביה (12:30, JW3).
שקרים בארון (20:00, Odeon Swiss Cottage).
Anywhere Else ודיון עם השחקנית רומי אבולעפיה (20:00, Odeon Panton Street).
יום ש’, 21/6.
המרכיב הסודי (16:00, Odeon Swiss Cottage).
תחת אותה שמש (18:00, Odeon Swiss Cottage).
לצוד פילים ודיון עם השחקן פטריק סטיוארט (20:00, Odeon Swiss Cottage).
שש פעמים (20:00, Odeon Panton Street).
יום א’, 22/6.
פלאות (13:30, JW3).
זוג או ילד ודיון עם המפיקים אורלי וילנאי וגיא מרוז (16:00, JW3).
שקרים בארון (16:00, Odeon Swiss Cottage).
מבצע חמנייה ודיון עם הבמאי אברהם קושניר (18:00, Odeon Swiss Cottage).
מי מפחד מהזאב הרע (18:00, JW3).
Anywhere Else ודיון עם השחקנית רומי אבולעפיה (19:30, LJCC).
גאלת הסיום: כידון (20:30, Cine Lumiere).
להזמנת כרטיסים (10-15 פאונד):
Tel: 020-8123-9383
