כשחושבים על המילה “אורט”, עולה בדרך כלל קונוטציה של תיכון טכנולוגי בישראל. אבל התמונה קצת יותר גדולה ומורכבת מכך; אורט העולמי (World ORT), כשמו כן הוא – ארגון בינלאומי שמספק תכני מדע וטכנולוגיה בקרב קהילות יהודיות בעשרות מדינות. אלא שבישראל הזרוע הביצועית של אורט העולמי נקראת מאז שנת 2007 “קדימה מדע”, ומפעילה שם כ־40 בתי ספר (ו”אורט ישראל” הוא שמו של ארגון אחר).
מי שהוביל בשנים האחרונות את “קדימה מדע” הוא אבי גנון (בתמונה למעלה), עד למינויו באוגוסט האחרון לתפקיד מנכ”ל אורט העולמי. גנון בנערותו גם למד במגמת מכניקה ובקושי השלים את מבחני הבגרות, כשהעדיף את מגרש הכדורגל על פני בית הספר (שיחק בקבוצת הנוער של הפועל באר שבע). אך אחרי לימודי תואר במדעי התנהגות וכלכלה ומשרות שונות בשגרירות ישראל ברוסיה, הוא נחשף לתחום החינוך והצטרף אל הארגון העולמי כמנכ”ל אורט רוסיה ב־2003.
כיום, מהמטה המרכזי של הארגון בלונדון, גנון נמצא בקשר עם קהילות יהודיות בכ־40 מדינות בעולם, שבהן מעוניין להגביר את המודעות לארגון הוותיק. “מבחינתי, הארגון הזה חייב להיות על המפה של כל ראש קהילה שרוצה לעסוק בחינוך”, הוא מצהיר. למרות מיקום המטה, עדיין אין פעילות בבתי ספר בבריטניה, אבל גנון חושף כי חלק ממטרותיו כאן הן “לעבוד בשלב הראשון עם JCoSS ובשלב השני עם JFS בהיבט של ייעוץ מדעי־טכנולוגי”.
״לא היה מספיק ידע בארץ להכשרה של אנשים״
“הדנ”א של הארגון לא השתנה במשך 137 שנה – לתת את הכלים ואת ההכשרה ליהודים בכל מקום שבו הם נמצאים”, מסביר גנון, “זה יכול להיות אינסטלטור אבל גם מהנדס תוכנה, זה יכול להיות חשמלאי אבל גם מעצב אופנה… כל דבר שנדרש במדינה שבה אנחנו עובדים – הארגון יודע להתאים את עצמו”.
“לדוגמה”, ממשיך גנון, “בארץ יש שני תחומים שמתפתחים בקצב מסחרר שצפינו אותם לפני שנים – הגז והסייבר. בישראל מצאו גז אבל דבר אחד לא לקחו בחשבון – איך הגז הזה מגיע לארץ ומה קורה איתו כשהוא מגיע? איך הוא עובר בתוך המפעלים? צריך טכנאים, הנדסאים, פועלים, מהנדסים… לא היה מספיק ידע בארץ להכשרה של אנשים. אנחנו זיהינו כי המשק בישראל הולך לדרוש כ-5,000 איש שיתמחו בנושא הגז… בתחום הסייבר, נכון שחברות היי־טק פתחו כל מיני הכשרות, אבל זה לא היה באופן ממוסד ומאורגן על ידי המדינה”.
בשני תחומים אלה, הפתרון של אורט העולמי בישראל היה הקמת פרויקטים בשיתוף עם משרדי הממשלה במטרה להכשיר מתמחים מתאימים – במכללה האקדמית תל־חי בצפון ובמכללה הטכנולוגית בבאר שבע בדרום, מתוך דגש הארגון לקדם את הפריפריה. “אנחנו מתגאים בהיותנו מדינת הסטארט־אפ, מכוונים את כל התלמידים להיי־טק אבל בפועל מי שמככב, בוגרי האקזיטים, הם בדרך כלל אותם גברים לבנים, מבתים מבוססים, יוצאי 8200”, אומר גנון, “פערי המרכז והפריפריה עדיין עצומים. החינוך הטכנולוגי, שהוזנח בשני העשורים האחרונים הוא שאמור לסגור את הפער הזה ולצמצם את הפערים… נכון להיום, בארץ יש מחסור של כ־10,000 מהנדסים, כי המוסדות האקדמיים והמכללות לא מספיקים להכשיר את הכמות שהמשק דורש. מצד אחד, המשק בצמיחה שזה טוב, ומצד שני, אנשים לא הולכים יותר ללמוד הנדסה”.
״רובוטים תופסים לאט־לאט את מקומות העבודה״
מלבד חינוך, גנון מספר שאורט העולמי דואג להשמה, כמו ליין של קורסים שיצרו לפני כשלוש שנים להכשרת טכנאי סלולר לעולים חדשים מאתיופיה בתיאום עם הרשות העירונית לשריין אותם במקומות עבודה.
“לפי מחקר של חברת Dell”, ממשיך גנון, “80% ממקצועות העתיד עוד לא הומצאו בכלל. ב־30 השנה הקרובות יידרשו מקצועות חדשים בתחום הטכנולוגיה שעדיין לא הומצאו בכלל. וזה תהליך שעובר על כל התעשייה, כי מייצרים היום ליין של רובוטים שתופסים לאט־לאט את מקומות העבודה ואז מתווספים הרבה אנשים לשוק התעשייה. מה נעשה עם אותם אנשים? צריך לתת להם הכשרה מסוימת. הרעיון שלנו הוא לייצר את הקורסים לאלה שרוצים לעבוד לפי ביקוש והיצע בכל מדינה”.
* כתבת תדמית
