למרות ששמענו את המושג פעמים רבות, יש מקום לדון בו בימים אלה, שכן בחודש האחרון פרסמה ממשלת בריטניה כי מדד המחירים לצרכן, ה- RPI, עלה בשנה האחרונה ב-5.5%, בעוד שמדד המחירים לצריכה, ה-CPI, עלה ב-4.4%. נתון זה משפיע על ההוצאות שלנו וגם על העושר/הון שלנו. השאלה הראשונה שעולה היא – מדוע יש בבריטניה שני מדדים, בעוד שבישראל הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מפרסמת רק מדד אחד לצרכן?
ההסבר לכך נובע מהסיבה המרכזית למהות האינפלציה ומהאופן שבו מודדים אותה. האינפלציה הינה שיעור השינוי במחיר של סל מוצרים ושירותים קבוע, מתקופת המדידה הקודמת ועד לתקופה הנוכחית. בכדי לסבך את העניין, הרי ברור לכולנו שסל המוצרים והשירותים שאני ומשפחתי קונים, לדוגמה, שונה מסל המוצרים שכל אחד מכם קונה. משפחתי כוללת מספר ילדים קטנים וצורכת בהתאם – אנו קונים חיתולים בעשרות לישט בחודש, אני נוסע ברכבת לעבודה, לעומת אחרים הנוסעים במכונית, למשל. מכאן שבעצם לכל אחד מאיתנו יש שיעור אינפלציה אפקטיבי שונה. ישנן גם מדינות בעולם שמחשבות את האינפלציה לעשירים לעומת האינפלציה לעניים, וברור לכולנו כי סל הצריכה של העשירים שונה מסל הצריכה של העניים.
מציאות זו הובילה לכך שכל מדינה מרכיבה סל מוצרים ושירותים משלה, שמתעדכן כל שנה או שנתיים, והרכב הסל שונה ממדינה למדינה. למשל, רכיב הבריאות בסל הבריטי הוא כ-2.4%, בעוד שבישראל הוא 5.2%. דהיינו, ישראלים בממוצע מוציאים מכיסם הפרטי יותר מפי שניים על שירותי בריאות. רכיב הדיור ואחזקת הבית בישראל הינו כ-25% מהמדד, בעוד שבבריטניה הוא רק 12.9% ב-CPI וכ-20% ב-RPI.
הממשלה בישראל מפרסמת שלושה מדדים: המדד הכללי, המדד ללא ירקות ופירות והמדד ללא דיור. בבריטניה, לעומת זאת, מתפרסמים חמישה מדדים: המדד לצריכה, המדד לצריכה בניכוי מיסים, המדד לצרכן, המדד לצרכן ללא תשלומי משכנתא, ובדומה למדד האחרון אך ללא מיסים. מדוע מתפרסמים כל כך הרבה מדדים? תשובה מעניינת לכך היא משום שזה נותן יותר תעסוקה לעובדי ממשלה, אחרת הם ישתעממו! אבל הסיבה באמת היא בשל השימוש המרכזי של הנתון, כלומר, נתון האינפלציה ברוב מדינות העולם הוא זה שמוביל להחלטות הריבית של הבנק המרכזי, בגינו מתעדכנות הפנסיה הממשלתית והקצבאות, והוא גם זה שעל בסיסו דורשים העובדים תוספת שכר. לא פחות חשוב מכך, הוא זה ששוחק לנו את הכסף שאנו מחזיקים בבנק, אלא אם כן השקענו במוצר שצמוד למדד (דבר שקיים רק בצורה מוגבלת בבריטניה).
בתחום האינפלציה המצב בבריטניה הינו מורכב, שכן יעד האינפלציה של הממשלה שנקבע עבור הבנק המרכזי הוא במונחי CPI, בעוד שמנגד, הקצבאות והפנסיה וגם איגרות החוב הממשלתיות הצמודות של הממשלה – צמודות ל-RPI. מציאות מורכבת זו נמצאת כרגע בשלבי שינוי על ידי הממשלה, שכן הפערים בשנים האחרונות בין שני המדדים היו משמעותיים. ראו טבלה:
האם האינפלציה כאן כדי להישאר?
נתון מעניין שהתפרסם לאחרונה מגלה – שבניגוד למציאות של 19 השנים האחרונות בבריטניה, שבהן אנו רואים ירידה מתמשכת במחירי הביגוד וההנעלה – בחודשים האחרונים אנו מתחילים לראות דווקא עלייה. ניתן להסביר זאת כדבר זמני, לאור עליית מחירי הכותנה והסחורות האחרות. אבל יש האומרים כי גלי ירידת המחירים, שנבעו מהמעבר לכוח עבודה זול במזרח, מיצו את עצמם, ומעתה ואילך מחירי הביגוד וההנעלה יעברו למגמת עלייה. בנוסף, כפי שכבר נכתב בטור זה בעבר, הצמיחה של המזרח מובילה להגדלת ביקושים לסחורות בסיס ותעצור את תופעת הדיס-אינפלציה, שהתרחשה בעולם המערבי ב-20 השנים האחרונות.
התממשות של תסריט זה תוביל לעלייה באינפלציה, שבגינה גם תועלה הריבית כפי שמתרחש בימים אלו. אינפלציה של 5% לשנה, למשך מספר שנים, יכולה לשחוק בצורה משמעותית את ההכנסות והחסכונות שלנו במידה ולא נשכיל למצוא מוצרי השקעה שיגנו על כספינו מפני האינפלציה. ישנן מדינות (כגון ישראל) שבהן יש שפע של מוצרי השקעה שצמודים למדד, אך בבריטניה לא פשוט למצוא מוצרים מסוג זה. חשוב לזכור כי לממשלה יש היום אינטרס שתהיה מעט אינפלציה, כי זה יאפשר לה לשחוק את השכר של העובדים ולהקטין את הגרעון והחוב. לכן חשוב מאוד להתכונן לתקופה הבאה של אינפלציה באמצעות בניית תיק השקעות שיתאים למציאות זו.
* הכותב הינו כלכלן ויועץ פיננסי.
האמור בסקירה זו אינו מהווה הצעה ו/או ייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים מיוחדים של כל לקוח, ואין בו משום המלצה ו/או חוות דעת ו/או תחליף לשיקול דעתך העצמאי.
