שלום לאחי הרחוקים בלונדון. אני לא יודע אם אתם זוכרים אבל פה בלבנט, אין הרבה הזדמנויות לחגוג. גם כשיש פה חג, זה ישר עצוב כי חוגגים לכבוד מישהו שמת פעם, בית מקדש שנחרב או סתם מרד בר כוכבא שלא הייתה לו הצלחה גדולה.
כל שמחה מהולה בעצב רבתי. לא מזמן חגגנו, ברוב פאר והדר, שנתיים מפוארות לישיבתו בשבי של גלעד שליט על לא עוול בכפו. הפעם מדובר בחג שכולו שמחה כי לפי ממוצע הטמטום של ממשלות ישראל לדורותיהן, נשאר לגלעד שליט בממוצע איזה חצי שנה, שנה ולכן אנחנו חוגגים את יום השנתיים בתחושה ברורה שהעוול עומד להסתיים. רבותי ההיסטוריה חוזרת, טענו מיטב המשוררים אבל לא צריך ממש לשיר או לחרוז בשביל לקלוט את גודל האיוולת.
ב-20 השנה האחרונות נפלו לנו לא מעט שבויים בעורף האויב. זה התחיל תמיד באותה הודעה דרמטית שבה טענה ממשלת ישראל שהיא לעולם לא תישא ותיתן עם ארגוני מחבלים; לא עם מחבלים ולא עם ערבים רגילים. במשך חצי יובל טענו מיטב המדינאים ששלום זה לעצלנים ולא צריך לדבר עם אף אחד כי מצבנו מעולם לא היה יותר טוב. אמרה את זה גולדה והפסידה במלחמה הכי איומה שנפלה עלינו.
לא סתם היא אמרה את זה, היא צעקה תחת כל עץ רענן, במבטא אמריקאי דוחה ומשפילת שהערבים הם לא נחמדים ואין שום צורך לדבר איתם. יכול להיות שהיא אמרה את זה גם על הפרענקים, אבל גולדה מעולם לא הייתה גאונה גדולה. אמר את זה פרס ושיחרר יותר מ-1,100 מחבלים, ביניהם הנזיר קוזו אוקמטו ועוד כמה כוכבים גדולים.
רבין התעקש לא להחזיר, ובמבצע כושל בניהולו לשחרור נחשון וקסמן, נהרג השבוי עצמו וקצין אמיץ מסיירת מטכל, ניר פורז. אבל העיקר שלא החזרנו מחבלים עם דם על הידיים. ביבי אמר שאסור כלום בכלל, והחזיר מיד את חצי חברון כדי שהערבים יאהבו אותו וכך יהיה גם הסוף עם גלעד שליט.
בהתחלה לא נדבר, אחר כך לא נחזיר ובסוף נחזיר המון ונקבל איש חבול, מוכה ששנתיים וחצי בממוצע חי מתחת לאדמה. ולכן אנחנו חוגגים ברוב פאר והדר שנתיים לנפילתו, חצי שנה בערך לחזרתו ו-40 שנות טמטום ישראלי ממשלתי צבאי וחברתי.
יש רק הסתייגות אחת קטנה ומעיקה לדברים האלה: יכול להיות שמשהו ישתבש. יכול להיות שמשהו קטן ואדיוטי ישתבש – ואז הסוף יהיה אחר. הסוף יהיה סוף לא משהו. הסוף יהיה דומה לזה של רון ארד כי משהו קטן ישתבש. אם אסון כזה יקרה, נוכל להוסיף לבלון הטמטום של ממשלות ישראל, לבלון החופש של רון ארד, עוד בלון אחד על שמו של גלעד שליט.
אין לכם מושג כמה המחנה השפוי של המדינה הזו רוצה שיגיע כבר מישהו, שיהיה מקובל על רוב העם ויפוצץ את בלון האיבה המלחמה והשנאה שמעיק על ארץ הקודש כל כך הרבה זמן. אבל חוץ מזה אחי הנופשים בלונדון – הכל בסדר. תבואו לבקר, אבל תביאו מגבת כי נורא לח פה.
