בימי הילדות המאכל האהוב על כל ילד בישראל (והגולה) זה מצה עם ממרח שוקולד. עד אמצע שנות ה 80, ממרח שוקולד השחר היה האופציה הראשונה. בשנת 1983, מעדן הנוטלה עשה עליה לארץ ישראל, ומאז הוא מככב על כל רקיק וכל דיכפין.
אחרי גיל הבגרות, ובמיוחד אחרי שהסטטוס המשפחתי משנה מרווק לנשוי + שלושה, משהו קורה לחושי הטעם. במקום שוקולד עשיר ומתוק, מצאנו את עצמנו עם מצה מרוחה בחמאה (והמהדרין מפזרים מעט מלח דק מעל).
אבל עזבו אתכם ממצות וממרחים. השאלה הגדולה ביותר היא – מה עושים עם כל המצות שנשארות לאחר החג. בגולה אין את האפשרות לשלוח את הילדים עם מצה לבית הספר עד יום העצמאות (כמו שההורים שלנו עשו), אז נאלצנו לחפור עמוק עמוק במתכונים שמפוזרים ולשתף אתכם במתכון למצה-בריי, או יותר נכון לביבות מצה-בריי הכי טובות שיש.
הן קלות להכנה, טעימות להפליא, והכי חשוב – הן פתרון מושלם לכל המצות שנשארו, ולא משנה כמה קניתם לפני החג.
בילדותי, הספק לביבות ספק קציצות מצה האלה, היו ארוחת בוקר קבועה בשבת של חג הפסח. משנה לשנה הן הפכו לארוחת בוקר של כל ימי חול המועד.
מה צריך?
6 מצות ( הכוונה למצות הגודל אנגלי ולא למצות הישראליות הגדולות יותר)
3⁄4 כוס חלב
3 ביצים לציפוי- סוכר וקינמון ( אופציונלי)
לפורר את המצות בקערה ולהשרות בחלב למשך 10 דקות. להוסיף את הביצים ולערבב.
אפשר להוסיף מרכיבי טעם כמו תמצית וניל לחמם מחבת עם שמן בגבוה 1⁄2 ס"מ , ליצור לביבות ולטגן 2-3 דקות על כל צד עד שהן זהובות. להוציא לנייר סופג.
בקערה, לערבב סוכר וקינמון ( אצלי הילדים פחות אוהבים את טעם הקינמון, אני באופן אישי מאוד אוהבת) לעטוף כל לביבה בתערובת הסוכר ולהגיש חם א בטמפרטורת החדר.
