המחזה נכתב על-ידי ג’ון גור ב-1990 והועלה לראשונה בניו-יורק בהפקה שהועברה אחר-כך לברודוויי.
ב-1993 יצאה לאקרנים הגירסה הקולנועית בכיכובם של סטוקארד צ’אנינג (שגם שיחקה בהצגה), דונאלד סאת’רלנד וויל סמית’, בתפקיד דרמטי מרכזי ראשון שלו בעולם הקולנוע. הגירסה התיאטרונית הנוכחית, הראשונה באנגליה מזה 18 שנה, מוצגת כעת בתיאטרון ה’אולד ויק’ בלונדון.
הסיפור מתחיל כאשר בחור צעיר שחור, בשם פול, מגיע לביתם של זוג סוחרי אמנות אמידים, בתואנה שנשדד בפארק. הוא נותן להם מספר הוכחות שהוא מכיר את בנם ובתם מהאוניברסיטה. פול טוען בנוסף שהוא בנו של השחקן, סידני פואטייה ומשכנע את בני הזוג, בעזרת סיפוריו המרתקים, נועם הליכותיו והקסם האישי שלו – להלין אותו בביתם ואף לתת לו קצת כסף. כך הוא מוליך שולל זוגות רבים במנהטן בשנות ה-80.
מאמרים קשורים
בנוסף למוטיב ההתחזות, בוחן גור גם את עולם הערכים הרדוד של בני הזוג האמריקאי (וחבריהם), את יחסם לאמנות כערך מטריאליסטי (שממנו הם מתפרנסים) ואת חוסר התקשורת הבסיסי בינם לבין ילדיהם, המצטיירים כמעט באופן קריקטורי כבני נוער מפונקים. לרגעים נראה שהקשר עם הזר המתחזה הדוק וממשי יותר מהקשר עם האנשים הקרובים להם.
ההפקה הנוכחית מבויימת בחן על-ידי הבמאי דיויד גרינדלי, שביים בעבר מספר הפקות בווסט אנד (כמו אונור, סוף מסע ועוד) ולאחרונה גם בברודוויי. בתפקיד הראשי משחקת לזלי מנוויל, שחקנית מצויינת וכריזמטית שזכתה לפרסום גם כאחת השחקניות הראשיות ברבים מסרטיו של מייק לי. לצידה מופיע אנתוני הד (שמוכר גם מתוכניות טלוויזיה רבות, כמו ספוקס, באפי, ומרלין). בתפקיד הבחור הצעיר מופיע השחקן הצעיר, אובי אבילי, שהספיק להשתתף בכמה תפקידים מצויינים מאז שסיים את בית הספר למשחק, ‘ראדה’. ביחד הם יוצרים ערב משעשע וזורם, אך גם מעורר מחשבה ופילוסופי במידה מסויימת.
