מי שעושה זאת אינו אינטלקטואל פרו-ישראלי. להיפך, בכל מה שקשור לסכסוך הישראלי-ערבי, רוברט אירווין תומך לחלוטין בסעיד. אולם לא ישראל היא שמעסיקה אותו בספרו זה, אלא מדע המזרחנות אשר הפך למילה מלוכלכת דווקא בגלל השימוש שעשה בו סעיד. אירווין סוקר בספר למען תאוות הידע (For Lust of Knowing) את עבודתם של המזרחנים הגדולים של המאה ומתעכב על הפרופסורים ברנארד לואיס, אלי כדורי, אלברט חוראני, טאקי וטיקיוטיס ורבים אחרים. אולם את עיקר חיציו הוא שומר לאוריינטליזם, רב המכר של סעיד מ-1978, אותו הוא משפד כמו שישליק ביום צהריים חם באיסטנבול.
ספר זה אימץ את התפישה שההסתכלות המערבית על המזרח התיכון נעשתה מזווית ציונית, גזענית ואימפריאליסטית – הטון האנטי-ישראלי ואנטי-אמריקאי שבו גייס קוראים רבים למועדון המעריצים שלו ורבים נשאו אותו על כפיים. והנה בא אירווין וקוטל את הספר מראשיתו ועד אחריתו. הוא טוען כי לא רק שנעשו בו טעויות בסיסיות אין ספור, אלא שהספר לא נכתב בתום לב. זוהי עבודה שרלטנית, שקרית, דמיונית ובדייתית וסעיד היה מודע לחלוטין למה שכתב.
אירווין מביא דוגמאות למה שהוא מכנה בורות עוצרת נשימה. למשל, בספר נכתב כי המוסלמים כבשו את טורקיה לפני צפון אפריקה. טעות. במקום אחר נטען כי בריטניה וצרפת שלטו באזור כבר מסוף המאה ה-17. טעות נוספת. אבל המחבר עומד על כך שהיו אלו טעויות מכוונות שנועדו לשרת את התיזה המרכזית שלו על התפישה המערבית את העולם הערבי.
אין זו הפעם הראשונה שסעיד נתפש על חם. לפני מספר שנים חשף מלומד אמריקאי בשם יוסטוס ריד ויינר שסעיד שיקר בספר שכתב על חייו ובו סיפר כי משפחתו גורשה מביתה הנוח בירושלים עם הקמתה של מדינת ישראל. האמת היא שמשפחתו עברה לקהיר שנים רבות לפני המלחמה ומשם היגרה לאמריקה. זה לא הפריע לסעיד להיתפש במצלמתו של עיתונאי כשהוא משליך אבנים על חיילי צהל מעבר לגבול עם לבנון לאחר נסיגת ישראל מהאזור. היה זה ביטוי לשמחה, הוא הסביר אחר-כך.
בעצם, סעיד לא חשב שישראל צריכה להתקיים כמדינה יהודית. הוא תמך בעקרון של מדינה אחת לשני עמים. מן הטעם הזה הוא התנגד להסכמי אוסלו הגם שמתח ביקורת על השחיתות של יאסר ערפאת. זה היה אחרי הכול אותו סעיד שלגלג במשך שנים רבות על ארצות-הברית החוששת מטרור מוסלמי ומצא לנכון, לאחר ה-9.11, להסביר את מניעי התוקפים, כשם שניסה להבין את מדיניותו של סדאם חוסיין.
הנה לכם, אפוא, ספר לחלוטין אובייקטיבי שמעמיד את האוריינטליזם במקומו.
For Lust of Knowing –
THE ORIENTALISTS AND THEIR ENEMIES
