תשובה: בדיחה עממית מספרת שהשם חיבר לאברהם אבינו תרמיל על הגב ואמר לו לך לך ומאז כל היהודים נודדים… אכן, זה לא סוד שמאז ומעולם היהודים נודדים ברחבי העולם. אין עוד אומה מפוזרת כמונו. כשהייתי בהודו, במסגרת טיול עם כמה חברים מהקהילה בלונדון, יצא לי לשוחח עם אחד המקומיים: כמה ישראלים יש?, הוא שאל. בערך שישה מיליון, עניתי. לא התכוונתי פה, בהודו, הוא אמר, אני שואל כמה ישראלים יש בארץ….
יש בעמנו משהו שגורם לו לנדוד. אולי זה הציווי, לך לך, ואולי צימאון אחר שקיים בנו. על פי היהדות, יש קשר רציף בין המסעות במדבר לבין נדודי הישראלים בימינו, כיון שהם נובעים מחיפוש אחר מקום טוב יותר. במקום ליהנות מהארץ המובטחת, אנחנו מחפשים חיים מעניינים אחרים. קשה לנו לקבל את העובדה שיש מקום אחד שנבחר עבורנו ואנחנו רוצים לחיות בתחושת חופש. לפעמים דווקא כשאומרים לאדם שטוב עבורו לחיות במקום מסוים, הוא מפתח נטייה להכיר מקומות אחרים…
נדמה כי אנחנו חייבים להאמין שיש סיבה לתופעה המוזרה הזו. בתורה נכתב כי לעם ישראל יש שליחות ובשורה לאנושות כולה, ועל כן, השם מסובב את בני ישראל כך שיתגלגלו לכל מיני מקומות בעולם כדי להשפיע עליהם. זו בשורה של שלום אוניברסלי, בשאיפה לקיום נבואות הגאולה לא יישא גוי אל גוי חרב ולא יידעו עוד מלחמה. בשורת התורה אינה לעם ישראל בלבד, אלא כלל עולמית. לכן, מטרת הימצאותנו בין עמי העולם היא להשפיע לעולם טוב וצודק יותר באמצעות המצוות שהנחילה התורה לאנושות.
המצוות עוסקות בטוב וצדק פשוט, ויוצרות מסגרת מקובעת ונוקשה כדי להבטיח שלא נגיע למצב בו השכל גורם לפרוץ את גדרות הצדק האוטופי. אלה הם כללי ברזל המגיעים מאמונה א-לוהית בא-ל אחד, ולכן, היחידות שיכולות לשמר את חיי האומות מתוך שלום אמת נצחי. במדרש נכתב: לא הגלה השם את ישראל בין האומות אלא להרבות עליהם גרים, כלומר, להביא את המסר של אנושות צודקת והוגנת לעולם. אך בסופו של דבר, בכל הדורות ומכל הפינות הנידחות בעולם שאפו יהודים להגיע אל ארץ הקודש. במשך דורות התפללו אבותינו: ותחזינה עיננו בשובך לציון ברחמים. הכמיהה הזו להגיע לחזות בבניין ארץ הקודש חזקה יותר מכל טיול או מסע אחר בעולם.
*הכותב הוא שליח חבד בווסט המפסטד. ניתן לפנות אליו בשאלות במייל ותשובות עליהן עשויות להתפרסם בגיליון הבא של עלונדון: rabbidk@gmail.com
