קולמן, חבר בידידי ישראל במפלגה השמרנית המכהן גם בין היתר כחבר הקבינט של בארנט לענייני הסביבה, קיבל מיילים, שניסו לשכנעו שלא לחתום על חוזה עם חברת ויוליה במסגרת תפקידו. טענת הכותבים היא כי ויוליה מעורבת בבניית הרכבת הקלה בירושלים, המחברת בין עיר הבירה לבין התנחלויות בגדה המערבית.
קולמן הואשם במענה מתוך חוסר כבוד, כאשר במייל אחד השיב קולמן לכותבת, דר שרלוט ז’אגו, כי היא הייתה צריכה להיות חברה בקבוצה הפאשיסטית, החולצות השחורות, לפני 70 שנה. במייל אחר, שנשלח אליו מישראלי בשם רון כהן, קולמן השיב כי לא יתייחס לשטויות האנטי-ישראליות האלו, וכאשר כהן השיב לו כי הוא ישראלי, קולמן כינה אותו לא נאמן.
חוקר חיצוני בשם קית סטיבנס התבקש לערוך חקירה בנוגע לשתי תלונות אלה, בנוסף לשתיים אחרות כולן נוגעות לתשובותיו במיילים שנשלחו אליו בחודשים ינואר-פברואר האחרונים לגבי אותו עניין. סטיבנס פסק כי הוא התנהג באופן לא מכובד רק בשניים מהמקרים.
בשימוע שנערך השבוע בבניין העירייה בהנדון, קולמן אמר כי תשובותיו נכתבו בתגובה למתקפות גזעניות ואנטישמיות כנגד ישראל וכי לדעתו יש עלייה של אנטישמיות בבארנט שצריכה להיפסק. אך הוועדה הסכימה עם ממצאיו של סטיבנס כי הוא פגע באופן אישי ושאמרותיו אינן נכללות תחת הזכות לחופש הביטוי.
ארבעה פעילים פרו-ישראלים הפגינו מחוץ לבניין העירייה לטובת קולמן. אחד מהם, ג’ונתן הופמן, אמר לעיתון, בארנט היום, כי קולמן היווה מטרה על ידי פעילי הדה-לגיטימציה של ישראל בקמפיין אכזרי ומתוזמר היטב, והוסיף כי, אנטישמיות אינה הגיוניות. לא ניתן לנהל דיאלוג עם אנשים כאלה.
רון כהן מסר לעיתון, כי קולמן מעמיד פנים כידיד ישראל והקהילה היהודית אבל למעשה הוא ההיפך הגמור. הוא ניסה לגייס את סבל העם היהודי לאג’נדה הפוליטית והכלכלית הצרה שלו, על ידי כינוי מתנגדיו אנטישמיים.
קולמן התבקש לשלוח את התנצלותו בכתב אל הנפגעים מדבריו, ז’אגו וכהן, תוך 14 יום.
