הראיון עם שגרירת ישראל בבריטניה, ציפי חוטובלי, התקיים בזום יום לפני הבחירות לכנסת ה-24 בארץ. חוטובלי הייתה בחופשה בישראל באותו הזמן. כל מה שרציתם לדעת על שגרירת ישראל בממלכה המאוחדת ועדיין לא שאלתם.
איך זה מרגיש לא להיות מעורבת בפעילות מפלגתית בזמן בחירות?
“זה באמת לא מצב רגיל, אבל בגלל שהיו כל כך הרבה בחירות, אז דווקא טוב לי להיות צופה. אני מאוד מקווה שתהיה הכרעה ובעזרת השם שתהיה ממשלה יציבה כי זה האינטרס של כולם. בעלי ואני הצבענו בשגרירות. זה מאוד שונה להצביע בחו”ל כי אתה בעצם לא נמצא בסינכרון עם המדינה, אתה לא חווה את יום הבחירות כשכל המדינה חווה אותו, ומצד שני, יש בזה גם משהו מאוד מרגש לראות את השלט ׳לונדון׳ ליד הקלפי שלי”.
האם הגשת כבר את כתב האמנה למלכה?
“עדיין לא, כי המלכה כל התקופה הזו נמצאת בארמון וינדזור, לא מקבלת אורחים ולא מקבלת שגרירים, ואני חושבת שבריטניה כמו ישראל נמצאת היום בדרך ליציאה מהתחלואה, אז אני מאוד מקווה שבשנה הבאה זה יקרה ונוכל לזכות לרגע היסטורי עם המלכה שהיא באמת דמות מאוד מרשימה”.
איך עברה עלייך חצי השנה הראשונה בממלכה?
“זו לא הייתה חצי שנה רגילה בגלל הקורונה, זו הייתה דיפלומטיה בסגר כשכל יום דמה ליום הקודם; פגישות זום מהבוקר עד הערב. ואני אומרת בכנות, שכל הדברים האלה מאוד היקשו על ההתנהלות. באתי עם שני נושאים על סדר היום שלי. הנושא הראשון היה הסכמי אברהם והנורמליזציה עם מדינות ערב. במהלך התקופה הצלחתי לפגוש את שר החוץ, דומיניק ראב, ואת השגרירים הערביים, פנים אל פנים, והתקבלתי בחום גדול ובשמחה. דיברנו על ישראלים שנוסעים ברכבת אווירית לאבו דאבי ודובאי, ועל הפוטנציאל האדיר ביחסים.
הפגישות מול משרד החוץ הבריטי עסקו בכל סוגיות הליבה המקצועית שלי ואני בטוחה שמי שקורא את עלונדון כבר יודע שעל סדר היום תמיד עומד נושא שיתוף הפעולה המודיעיני בין ישראל לבריטניה. והמשולש הזה: ישראל, ארצות הברית, בריטניה – הוא משולש חשוב וחיוני בביטחון הלאומי שלנו בטח בתקופה הזאת כשהנושא האיראני על הפרק.
הייתי ארבע שנים במשרד החוץ כסגנית שר חוץ. הסתובבתי בלמעלה מ-30 מדינות ברחבי העולם וביקרתי את הנציגויות שלנו. לראות מה שישראל עשתה ב-20 השנים האחרונות זה באמת לא דומה לחוויה של הרבה מאוד שגרירים שכיהנו כאן היסטורית והתעסקו בעיקר בסוגיה הפלסטינית ו-BDS. אני באמת חושבת שהיום אני מגיעה ממדינה, שעוצמתית נמצאת במקום אחר כשכל מדינות העולם ממש מחזרות אחריה.
הנושא השני שעסקתי בו הרבה כי המציאות חייבה אותנו – זה נושא הקורונה. המגפה היא משבר גלובאלי. ישראל הפכה למגדלור, ואני הייתי נורא פופולארית בתור שגרירה מול כל גורם ממשל שדיברתי איתו, אפילו ראש הלשכה של ג׳ונסון, דן רוזנפלד, אמר שאצלם בלשכה אמרו, ‘תהיו ישראל!’ הם ממש רצו ללמוד איך ישראל מצליחה במבצע חיסונים אפקטיבי והתעניינו איך אנחנו מול הציבור החרדי ואיך מגיעים לאוכלוסיות שמסרבות לקבל חיסון. וכאן הניכסיות הישראלית באה לידי ביטוי – שאנחנו מדינה פורצת דרך ועם דיגיטציה מתקדמת ביכולות שלה. ממש גאווה ישראלית”.
באחד הראיונות אמרת כי תהיי שגרירה לכל העם היהודי. איך זה מסתדר עם הדעות הפוליטיות שלך?
“כשלובשים את חליפת הדיפלומטיה משאירים את המפלגה במדינה. היום אני לא נציגה של מפלגה, אני נציגה של מדינת ישראל. ומדינת ישראל מכבדת כל יהודי באשר הוא, כל ישראלי באשר הוא, ואנחנו רוצים לחבק את כולם ולהגיד, כולכם אהובים וכולכם רצויים ולכולכם ישראל היא בית. היו קבוצות שוליים שפרסמו מאמרים נגד, אבל לא היה זרם ספציפי בקהילה שהתנגד למינוי שלי.
גם הקהילה היהודית המקומית וגם הישראלית, חוו קושי נוראי בעצם העובדה שהם לא יכלו לבוא ולבקר בארץ. והנה אנחנו עכשיו רואים שסוף סוף דברים מתחילים להשתפר ואני מאוד מקווה שכולם יוכלו להיות בארץ – ומהצד שלי היתרון אולי של הפוליטיקה, זה שיש לי קשר אישי עם כל השרים בממשלה. וכשהרבה מאוד ישראלים פנו אליי בבקשה שגם לונדון תהיה יעד שממנו יצאו מטוסים – פניתי לשרת התחבורה מירי רגב, שהיא קולגה שלי, ולראש המל”ל וממש הצפתי את זה, ואמרתי שיש כאן מצוקה, יש אזרחים שלנו שרוצים לחזור הביתה – תפתחו את לונדון כמקום שאפשר לצאת ממנו חזרה לישראל. ולשמחתי באמת זה השפיע, את רואה, היום יש טיסה כל יום מלונדון לתל אביב והיה לי קול בבקשה הזו”.
מעצמה אזורית
כשגרירה אשה הראשונה בממלכה. מה הם האתגרים שעומדים לפנייך מתוקף המעמד הזה, ובמיוחד כאשה צעירה, דתייה, ועם בעל בתפקיד ״אשת השגריר״?
“אני מגיעה לכאן כמייצגת דור צעיר, אני אוהבת את זה ואני חושבת שזה דבר מרענן. אנחנו ממש מתנגדים לביטוי ‘אשת השגריר’ – אמרתי את זה בציניות לראיון ב”לאישה”. אמרתי, כבר אין אשת שגריר, גם כשגברים יוצאים לשליחות, האישה שלהם היא כבר לא אישה קטנה היא אישה עם קריירה. אז בואי נמחק את הביטוי הזה; בעלי אור, הוא סמנכ”ל של חברת תקשורת, חברת רוטר. הוא מאוד אוהב את העבודה שלו ממשיך אותה מכאן. הרבה הרבה פעמים שואלים אותי איך בעלך מסתדר, אז אני עונה שהוא ממשיך בעבודה שלו, זאת אני ששיניתי את החיים שלי יותר ממנו! ומאחר ויש לו הרבה מאוד יכולות חברתיות – הוא באמת מאוד שמח שקיבלנו את ההצעה הזאת, ואמר שזו הזדמנות לעשות משהו בשביל המדינה בשליחות ברמה גבוהה, ואני הסכמתי איתו.
ביום האישה הבינלאומי הצטלמתי על יד הקיר של השגרירות שם מופיעות תמונות של כל השגרירים. את רואה 18, 19 גברים כולם מגיעים מאותו רקע סוציו-אקונומי כולם בשנות ה-60 לחייהם. אני בת 42, צעירת השגרירים שכיהנו בבריטניה, באה מהמערכת הפוליטית, אישה ראשונה בתפקיד – פרופיל חדש. ואני רואה בזה יתרון עצום אני אגיד לך למה, כי ישראל משתנה מדור לדור, אז אני מייצגת דור חדש שיש לו המון יכולת לראות את ישראל כמדינה משפיעה, מדינה שהיא מעצמה אזורית.
להיותי אישה דתייה יש חשיבות בעיניי, והחיבור לכללים היהודיים הוא מאוד מאוד קל כי אנחנו פוקדים את בית הכנסת ואנחנו חוגגים באופן עמוק את החגים. וכשהגענו, אחד הדברים הראשונים שעשינו היה לפתוח את ביתנו לשיעור עם הרב של בית חב”ד. ואני כבר משתפת אותך בחלום שלי, שברגע שיתאפשר, נרצה להביא אלינו כל חודש קהילה אחרת בלונדון שתעשה את השיעור הקבוע שלה בבית השגריר”.

איך את רואה את תפקידה של הקהילה הישראלית בבריטניה ביחס לישראל, ואיזו מערכת יחסים היית שמחה לקדם מולם?
“אגיד לך מה התפקיד של הישראלים כאן, לדעתי. ישראל היא אחת מחמשת המדינות המובילות בעולם בתחום הטכנולוגי. לפני עשר שנים כדי להיות חברה מצליחה היית צריך לשלוט במשאבים; חברות הנפט היו החברות המובילות בעולם, היום זה חברות טכנולוגיה כמו גוגל, אמזון ופייסבוק.
ישראל מובילה בדברים האלה. בריטניה היא שותפת סחר שלישית שלנו, ולמרות שהיא נפרדה מהאיחוד האירופי היא עדיין נמצאת באירופה, ושר החוץ הבריטי אמר לי בפגישה שלנו, שהוא מאוד רוצה שמדינת ישראל תהיה במעגל הקרוב של המדינות שאיתם הם משדרגים את היחסים, בגלל החממה בה צומחת הטכנולוגיה הישראלית פורצת הדרך. ואני חושבת שזה מה שיש לנו להציע, והישראלים פה הם חלק מהדבר הזה כי הרבה מהם הם גם אנשי העסקים שנוסעים וחוזרים.
גם החיבור של הדור הצעיר לישראל מאוד חשוב לי, ושיהיה גשר בלתי פוסק של חיבור לערכים תרבותיים ישראלים לדור הצעיר הזה, שבקלות יכול להפוך להיות חלק מהתרבות השלטת. ואני חושבת שהדרך הכי חשובה לעשות את זה, זה פשוט דרך ביקורים מתמשכים בישראל. לדוגמה, אם אני אלמד את הילדות שלי רק את השירים שאני למדתי בגן – זה לא זה. הם צריכים לראות מה הולך היום במדינה, מה הם הטרנדים, מה בעצם קורה בדי.אן.איי הישראלי, שהוא כל הזמן בועט קדימה. ובמחירי כרטיסי הטיסה היום, לפחות פעם בשנה לבוא ולבקר בארץ. יש רגעים בהם לשגריר יש מגע ישיר לקהילה, והוא מארח אותם בביתו, רק שזו לא שנה מייצגת עד כה. המסר שלי לישראלים פה הוא חיבוק גדול ושאני מחכה לפגוש אותם פנים אל פנים”.
בתום שליחותך. איך תרצי שיזכרו אותך כאן?
“שאזכר בזכות שידרוג יחסי ישראל בריטניה בתחום המסחרי-אזרחי, שיהיו באותה עוצמה שהם נמצאים היום בתחום הביטחוני-מודיעיני. ואני רוצה להיזכר כשגרירה שהציגה את העידן של המזרח התיכון החדש בבריטניה. אם כל השגרירים עד עכשיו עסקו בישראל של הסכסוך – אני רוצה להתמקד ביחסי בריטניה ישראל בלי הסכסוך שמעיב על הכל, ויש כל הזמן פריצות דרך לשלום, ואני מאמינה שאנחנו בכיוון הטוב הזה”.