מנו-פרוז בגיל המנופוז – הרבה מציאות, מעט דמיון ומה שבניהם שכבר אי אפשר לישון בלילה!
והפעם טור מביך אבל כזה שנצמד לעובדות ….
(דווקא היום – לא בא לי בייבי..SEX (. LET’S TALK ABOUT
לנשים באשר הן ולגברים שרוצים להבין אותנו (קצת) יותר!
* מנוסח בלשון נקבה וללא התנצלויות.
כשסיפרתי לנועה, עורכת ‘עלונדון אוןליין’ ,שעדין לא בגיל הלימונצ’ילו, שאני עומדת לכתוב טור על ‘סקס’
היא החזירה לי מהר מאוד טקסט, לאור רוח הטורים הקודמים – “אנא לא להרוס לי כבר מעכשיו את הסקס!’
השבתי לה – “מותק, תהני כל עוד יש לך ממה!”
כן אני יודעת – זה נושא רגיש.
אבל גם חוסר חשק הוא חלק מהחיים – בטח בגיל הלימונצ’ילו שהוא בכלל גיל ה –
F**K IT – חוסר התאמה מוחלט – תופעה כה פרדוקסלית ובדיוק בגלל זה כל כך ‘בול בפוני’ לגיל הזה.
לא מדובר על חוסר אהבה – נהפוכו!
חברה אמרה לי לאחרונה: “אני אוהבת את בעלי. באמת – מעולם לא היינו חברים כל כך טובים ובאינטימיות רגשית כל כך גבוהה כמו עכשיו אבל אם מישהו היה מציע לי לחתום על חוזה נישואים ל – 10 השנים הבאות בלי סקס, כנראה שהייתי חותמת מיד ומבקשת עט נוסף”
כדי שהיא לא לגמרי תתייאש, הזכרתי לה שלפעמים מדבקה אחת קטנה (או כל פתרון אחר שעובד לך)
יכולה לאזן את רכבת הרי ההורמונים ואין סיבה להרים ידיים (ובכלל עדיף בעניין זה להתמקד בלהרים רגליים 😊).
וגם לא מדובר בחוסר משיכה – נהפוכו! – אני תמיד אומרת שאנו רק משתבחים עם הגיל!
ובכל זאת…
אותי לימדו שיש להיצמד לעובדות ושעם עובדות לא מתווכחים אז בואו נשים את זה על השולחן…המיטה…המושב האחורי באוטו ( סורי, חלמתי לרגע שאני שוב בת 20) –
פשוט לא.בא.לנו!
מאמרים קשורים
ההורמונים ברכבת הרים מתמדת,
הליבידו יושב עייף בקרון האחרון,
ואם נוסיף לזה את העייפות הכרונית, השינויים בגוף, גלי החום שבאים ככה פתאום בלי הכנה מוקדמת –
ואת העובדה שתכלס אנו רוצות בעיקר שקט – איך מכל זה אמור לצאת סקס?
אולי יותר סטרס מוגבר – קיבה רגיזה- סעמק על העולם!
כשזה ביחד – זה כבר לא כזה מביך!
שיותר ויותר חברות מסביבי שיתפו והבנו ביחד שזה חלק מהגיל,
חלק מלהיות בלתי,
חלק ממשהו פיסיולוגי גדול מאיתנו,
הבנתי שכמו כל סיטואציה הזויה שמגיעה עם הגיל הזה – אנחנו ביחד!
ועוד הבנתי שהפעם אי אפשר להאשים את עצם היותי פולנייה 😊 – זה לא אני – זה גיל הלימונצ’ילו!
כדי לגמור את זה בצורה הכי חזקה שיש ( תרתי משמע 😊) –
אני לא פה כדי להמליץ על פתרונות קסם – בשביל זה יש GP או מומחים אחרים אבל אני פה להזכיר כי יש פה הרבה מקום לחמלה, לשיחה פתוחה ובעיקר – להמשיך לקבל את עצמנו כמו שאנחנו עם כל השינויים היותר והפחות ‘בלתי’.
ובמעבר ישיר לאפרת שלנו …
בעודי צועדת לאותו מקום בו ‘צחקתי בקול רם בפעם האחרונה’, אני תוהה האם אצליח לשחזר את הרגע.
תוך כמה דקות אני נעמדת מול דלת העץ הדהויה בכניסה לפאב השכונתי בפינצילי סנטרל ממש מול תחנת הרכבת.
נכנסת.
מתיישבת באותו שולחן צדדי בו ישבנו אז ביחד – אני והאיש שלי, באותו ערב חורפי וקריר, מתים למצוא איזו בירה טובה שתחמם אותנו בפאב שכונתי שקט. די מהר הבנו שזה עומד להיות ערב מיוחד ושהפעם אנו דווקא מורידים את ממוצע הגיל.
נזכרת בפנים המופתעות שלנו כש – OUT OF NO WHERE בעל המקום תופס את המיקרופון ובמקום לשמוע את אלטון ג’ון ומכריז כי הקריוקי מיד מתחיל ובואו בהמוניכם לבחור שיר …
הרגע שצחקתי עם דמעות בלי יכולת לעצור את עצמי היה הרגע בו נעמדה מולנו אישה מבוגרת, בלי אף שן, גב כפוף ועם ים בטחון עצמי לשיר את DANCING QUEEN של אבבא. הדרך בה היא עמדה שם בשיא הרצינות, נותנת את כל כולה להופעה משכנעת עם מחיאות כפיים צוהלות באיטיות אופיינית למקומיים שיכורים – היה כזה שכנראה לא נשכח אף פעם מבין שלל החוויות הבריטיות שלנו.
שותה סיידר (כי תכלס בירה כבר כבדה לי מדי ומיד גורמת לי להירדם).
משלמת
ויוצאת עם חיוך גדול על פני ועם הרהור עוד יותר גדול – מי זה כותב לי? אולי עושים עלי תרגיל ואני תמימה -הולכת ומבצעת? ובעיקר תוהה עם המון התרגשות – האם תגיע מעטפה נוספת?
ההמשך? – בפרק הבא.
החלק החשוב ביותר – אל תהיו בלתי!
כי בסוף – אם יש דבר אחד שכולנו רוצות – זה לא (רק) יותר סקס. אלא יותר צחוק. יותר קלילות. יותר אמת. ואם אפשר – גם טיפונת סיידר עם קריוקי מביך 😊
אם אהבתן, מצאתן ערך, עלה חיוך על פניכן – כתבו לי בתגובות, הציעו, חשבו –
מה הכי עוזר לך להרגיש פחות מובכת?
ומי זה/זו/הם לדעתך ששולחים לאפרת מכתביים סודיים?
כי אם לא תשתפו, איך אני אדע?
שלכן שחף
כתבת מקסים, נוגע, קרוב ואמיתי. חושבת שיש כאן קול ממש חשוב שלא מרבים לשמוע אותו אם בכלל, ודווקא הוא כל כך חשוב להישמע – אם זה בכדי לנרמל ולהפחית שיפוטיות וביקורת עצמית, ואם זה בשביל לחבר בין נשים וגברים, וכמו שכתבת לעורר שיח לשתף ולהתקרב אחד לשנייה
תודה ענקית ממוש על המילים שלך
התלבטתי לא מעט והחלטתי שזה שלא מדברים על משהו לא אומר שהוא לא קיים. החשיבות לשים את הדברים כמו שהם כתופעת כלל רווחת עם קריצה המוריסטית יכולות לתת לכל אחת תחושה טובה ושלמה יותר וזה מה שחשוב לי להשיג פה. חיבוק ענק ומוקירה כל מילה שרשמת . מחכה לך גם בפרק הבא אורלי-לי❤️