בת שבע זיסר – המרוקאים
בליל הסדר המשפחה יושבת סביב השולחן, על כיסאות המרופדים בכריות גדולות. את ארבע הכוסות אנחנו שותים בהסבה לשמאל. את הברכות לפסח אנו עורכים בצלחת פסח המרופדת בעלים ירוקים ואת הכרפס מציבים בתוך כדים – עלי פטרוזיליה, נענע, כוסברה או כל גבעול אחר. בעת אמירת ברכות הפסח, כל אורח לוקח את אחד המגשים הגדולים ומסובב אותו מעל הראש.
לילי שעייה – העיראקים
על השולחן יש פטרוזיליה, אותה טובלים במיץ לימון. החרוסת מורכבת מממרח תמרים (סילאן) המעוטר באגוזים קצוצים מעל. בצלחת הפסח יש כנף תרנגולת המכוסה בנייר אלומיניום, ביצים קשות, מצות וחסה. את ההגדה כולה אנו קוראים בנוסח עיראקי הכולל זמירות עיראקיות.
נתן עזיז-לוי – הפרסים
בעת ברכת דיינו, מחלקים לאורחים בצל ירוק, ובכל פעם שנשמעת המילה דיינו מתחילים לרוץ סביב השולחן ולהרביץ אחד לשני עם הבצל. הפרסים המתקדמים, אשר רוצים להימנע מכתמים ירוקים על החולצות הלבנות החגיגיות, עוטפים את עלי הבצל עם ניילון נצמד. הפרסים הינם אוכלי קטניות ומנת האורז הפרסי (פלאו) היא אחת המנות המבוקשות ביותר על השולחן. הקריאה בהגדה מנוהלת על ידי בעל הבית שיושב בראש השולחן – הוא זה שמחליט מי קורא מה ומתי.
יהודית דווידוב – הבוכרים
בערב ליל הסדר לובשים הגברים גלימות ארוכות, בהן שזורים חוטי זהב, וחובשים כובעים מיוחדים המזכירים את צורתו של הכובע בטקס סיום האקדמיה. על מנת להמחיש את סיפור יציאת מצריים, המבוגרים שמים שק על הגב וממחיזים את יציאת מצרים לילדים. גם העדה הבוכרית יושבת על כרים גדולים. כל האורחים קוראים בהגדה המיוחדת, הכתובה בשפה הבוכרית, לפי הסדר: קודם גברים, אחכ נשים ולבסוף הילדים.
עמי שורקין – הכורדים
האורחים יושבים על כרים המונחים על הריצפה וצלחת הפסח היא ענקית – אורכה מטר שלם! על הצלחת שמים בשר וביצה. המבוגרים שבעדה קוראים בהגדה בשפה הכורדית. הגברים, גם הם, לובשים גלימה וכובע מיוחדים והנשים לובשות צעיפים ססגוניים על ראשן.
מיטל עטייה – התוניסאים
לא נהוג לשיר אצלנו שירים בליל הסדר וראש הסדר הוא זה שמקריא את ההגדה. כשמברכים את ברכות החג – מעבירים שוק של כבש בין אחד לשני, וכל אורח בתורו אומר: בזרוע נטוייה. בנוסף, את צלחת הפסח אנו מגביהים וכל האורחים מכניסים את ראשם מתחת לצלחת, על מנת שהברכה תחול על כולם.
לאה קורן – האשכנזים
סבתא הביאה את המסורת מפולין, שם אכלו תפוח אדמה מבושל, בתור כרפס, והזליפו עליו מי מלח. עוד לפני שמתחילה הסעודה אוכלים גם את הביצים הקשות במי מלח (לציון העבודה הקשה והדמעות שנשפכו כמים…) ואז כמובן אוכלים גפילטע פיש (אחרי ששחה שבוע באמבטיה), מרק עם קניידלך, צימס, עוד פעם תפוחי אדמה עם הבשר, ולקינוח – קומפוט תפוחי עץ. כל אורח קורא בהגדה לפי סדר הישיבה, את שירי החג אנו שרים בשני קולות וכשמציינים את עשר המכות, מכים עם גב כף המרק על השולחן ועושים הרבה רעש….
איילת ארז -התימנים
אצלנו אין כל כך הרבה מנות כמו אצל האשכנזים – יש רק מרק, הנקרא פטוט והוא כבר מכיל את הכול – ירקות, מצות ובשר. במרק שמים את החילבה והוא חריף מאוד. רק מנהל הסדר הוא שקורא בהגדה, במזמור תימני.
