הילדה: אבא, אתה יכול לבחון אותי לקראת המבחן שלי במדע?
אני: כן, בכיף. איפה השאלות?
הילדה: הנה, כאן. תלך לפי הסדר.
אני: אוקיי. שאלה ראשונה – איך מייצרים חשמל?
הילדה: חשמל מיוצר באמצעות גנרטור, שהפעילות שלו מבוססת על הנעה של מגנט בתנועה סיבובית מסביב לסליל מלופף, או הנעת הסליל מסביב למגנט, באופן שיוצר זרם חשמלי. טורבינה, שפועלת בדרך כלל על קיטור, יוצרת את התנועה הסיבובית של המגנט או של הסליל שיוצרים את הזרם.
אני: וואו, מרשים. ואיך עלו על זה?
הילדה: אין לי מושג. זה לא שיעור על ההיסטוריה של המדע, רק על העקרונות המדעיים.
אני: אבל זה לא מסקרן אותך?
הילדה: לא.
אני: בכל זאת, תחשבי מה היינו עושים בלעדי אלה שעלו על זה, המדענים שחשבו יום אחד שזה רעיון טוב ללפף סליל מסביב למגנט.
הילדה: לסובב סליל מלופף מסביב למגנט.
אני: מה שלא יהיה.
הילדה: אבא, זה לא יעזור. אני לא הולכת להיות מדענית. אמרתי לך אלף פעם שכשאהיה גדולה אני הולכת להיות די.ג’יי ברדיו 1.
אני: אבל לא היית רוצה להיות יום אחד כמו האנשים שממציאים חשמל או משנים את העולם בדרך מדעית, ולא רק משמיעים מוזיקה כל היום?
הילדה: לא, אני רוצה להיות די.ג’יי ברדיו 1.
אני: חבל מאוד.
האישה מהחדר השני: מה אתה מנדנד לה? גם אתה לא נהיית מדען. נאה דורש נאה מקיים.
אני: נו באמת, אני טיפוס בלתי מדעי בעליל. לילדה יש ראש, היא מבינה את הדברים האלה.
הילדה: אבא, מבחן…
אני: אוקיי אוקיי. שאלה הבאה – איך פועל המקרר החשמלי?
הילדה: במקרר יש מתקן, שבצד אחד שלו יש מדחס שדוחס גז קירור כלשהו, ולאחר מכן הגז עובר דרך מעבה שהופך אותו, בעזרת אוויר או מים, לנוזל. לאחר שהוא הופך לנוזל, הוא עובר בצינורות בחלק שקרוב יותר לחלל שאותו רוצים לקרר, והופך בחזרה לגז. התהליך צורך אנרגיית חום מהסביבה, וכך החלל הסמוך מתקרר.
אני: ענק! אני תמיד חשבתי שזה בגלל הקרח בפריזר. סחתין עליהם. זה פי אלף יותר מתוחכם מהמצאת הפייסבוק, אם את שואלת אותי. כל הכבוד למדענים האלה.
הילדה: אבא רד מזה, זה לא יקרה.
אני: טוב, בסדר, שיהיה רדיו 1. אבל לפחות את יכולה להיות אחראית שם על מדור המדע.
הילדה: אין שם מדור מדע.
אני: אז פינת המדע היומית.
הילדה: אין.
אני: אז את יכולה לייסד אותה.
הילדה: אימא, את יכולה לעזור לי להתכונן למבחן?
האישה מהחדר השני: אני עסוקה, מצטערת.
הילדה: אבא…
אני: אוי בחייך, תבואי לקראתי טיפה. אני לא יכול לחיות עם זה שכל הידע המדעי המפואר שאת רוכשת ירד סתם לטמיון, ובעוד חמש שנים תשכחי הכול ותהיי כמוני. את רוצה רדיו 1? בסדר, אבל לפחות תנצלי את הראש שלך לפינת מדע יומית.
הילדה: שום פינת מדע.
אני: טוב, אז בהצלחה בהתכוננות למבחן לבד. ביי.
הילדה (נאנחת): טוב, רגע, מה אתה רוצה שאני אגיד?
אבא: פינת מדע ברדיו 1.
הילדה (ברטינה מופגנת): בסדר. אם וכאשר אני אהיה יום אחד שדרנית ברדיו 1, אני אציע להם לייסד פינת מדע יומית.
אני: הבטחה?
הילדה (מושכת בכתפיה): הבטחה.
אני: יפה מאוד. את רואה, כבר תרמנו את חלקנו לשיפור הידע המדעי של ילדי הממלכה. כלומר, את תרמת. וגם אני, בקטן. ועל הדרך גם תרמנו לשיפור יחסי ישראל-בריטניה.
הילדה: נפלא. עכשיו אפשר להמשיך?
אני: הנה, סליחה, אני ממשיך. ובכן, איך פועלת הסוללה החשמלית? או, הנה משהו שתמיד רציתי לדעת…
* הכותב הוא בעל הבלוג: זה לא בדיוק ככה: יומנו של מהגר ישראלי שאין לו טענות לאף אחד.
