1. תיאטרון טוב זה…
כשאתה יוצא מההצגה שונה לחלוטין מהאופן בו נכנסת. שהייתה לך חוויה חושית מגוונת ואתה הולך הביתה ועוד שומע חלק מהמוזיקה או הדיאלוג.
2. כשאנשים מגלים שאני בתו של שר הביטחון הישראלי…
גם בארץ וגם פה, אני לא מציגה את עצמי כבתו של. פה אני נהנית מאנונימיות יחסית, וכאנשים מגלים, אז הם מאוד מתעניינים. מנהל התיאטרון בו אני מופיעה אמר בצחוק, שסוכני מוסד בטח מסתתרים בחביות על הבמה.
3. סוג הבילוי המועדף עלי בלונדון…
פאב עם מוזיקה חיה ושולחן סנוקר.
4. הדבר שהכי ‘משגע’ אותי אצל האנגלים…
הקרירות שלהם. רק להסתכל על סצנות בטיוב; כל כך קרובים פיזית אחד לשני, אבל כל אחד שקוע בעניינים שלו.
5. פוליטיקה בשבילי…
זה אמצעי פרקטי בשדה דמוקרטי להובלת שינויים, ולעיצוב דמותה של החברה. האמירה החברתית והפוליטית שלי מתבטאת בעשייה על הבמה. כשחקנים עומדים ומדברים אל הקהל גם אם זה בידור לשמו, יש בזה אמירה ומעורבות חברתית.
6. ההצגה האחרונה שראיתי…
עיבוד פיזי מדהים ל’חלום ליל קיץ’ ב’ברביקן’ – בקוריאנית עם תרגום כתוביות. 13 שחקנים שמשחקים, מנגנים ועושים אקרובטיקה.
7. המקום הכי יפה בלונדון בעיניי…
גדות הנהר בשעות ערביים. כשיוצאים מהגלוב (תיאטרון שייקספיר המשוחזר י.פ) ויורדים לגדה הדרומית.
8. הייתי רוצה להכין כוס קפה ל…
לג’וני דפ. עקבתי אחריו במהלך השנים, בהם עשה תפקידים מאוד שונים עם ביצועים פיזיים וקוליים מדהימים. ממנו למדתי את אומנות המשחק. הייתי בכיף מכינה לו כוס קפה ושומעת חוויות, טיפים וטריקים.
9. אם לא הייתי הבת של מישהו מפורסם…
זה המצב, ואם אבא לא היה פוליטיקאי אז הוא היה משורר מצליח. אבל מה שחשוב לי יותר מפרסום הם הערכים שהורי הקנו לי, והם גם הערכים שמניעים את העשייה היומיומית שלו. אני חושבת שאבא היה בכל מקרה מממש את החזון שלו אם לא בפוליטיקה – אז באומנות.
10. לגור ולגדול בשדרות…
הייתה לי ילדות מצוינת, בחיק משפחה גדולה. עם הרבה מוזיקה ואומניות במה מסביב, גם אם זה המתנס או המקלט השכונתי ממנו תמיד בוקעים צלילים. היום החיים מתוחים בצל הקסאמים. אני מכירה את זה. אבל כשהייתי תינוקת, סבתא שלי הייתה עושה את הקניות השבועיות בשוק בעזה בלי לחשוש. הסבים שלי היו מספרים תמיד איך הם חיו במרוקו עם הערבים בלי בעיות, אז אני מקווה שהשקט יחזור לשדרות ושהעיר תחזור להיות סמל לשכנות טובה.
