1. ללונדון הגעתי …
לראשונה ב-1990, ושש שנים שימשתי רב בבית כנסת בהנדון. חזרתי שנית לפני שבע שנים אחרי שחברים ומכרים התארגנו כדי לפתוח בית כנסת בו כל ישראלי ירגיש שייך ושיתנהל בעברית.
2. דרשה טובה היא…
דרשה שיש לה אפקט, לא דרשה שהייתה אורות וברקים באותו רגע ונעלמה מיד אחר כך. כזאת שאנשים זוכרים, ששינתה משהו בהשקפת החיים שלהם ושהטעם שלה נשאר.
3. הדברים אליהם אני מתגעגע מהחיים בארץ…
בוודאי שלמשפחה, אבל גם לדברים גשמיים פשוטים: שעות הבוקר כשהשמש מתחילה לזרוח. זה הדבר הכי יקר – יש באוויר טהרה, משהו רוחני שאין בשום מקום אחר.
4. תחומי עניין שלא קשורים לתפקידי כרב…
שחמט. אני אוהב את המחשבה שהמשחק דורש. גם ענתיקות: לקרוא בנושא, לראות בנינים עתיקים, קולקציות אספנות, וללכת למכירות פומביות. גם החזנות לדורותיה אשכנזית וספרדית מעניינת אותי.
5. מה שמוצא חן בעיניי בחיים בלונדון…
מזג האוויר ומזג הרוח של האנשים. אני נהנה ממזג אויר שמשתנה. קשה לי עם חום רצוף של כמה חודשים. פה, אם יש יום חם, אני יודע שזה יהיה ככה יומיים ואחר כך יבוא שינוי. זה עושה את האנשים שלווים יותר.
6. כרב הכי חשוב לי…
שבני הדור השני יקבלו זהות יהודית. גם אם ההורים שלהם אינם דתיים – הם גדלו בארץ ומחוברים להוויה. לילדים שנולדו כאן אין את זה. הזהות היהודית באה אם הם מגיעים לבית הכנסת, שומעים שיעורים על יהדות, ונוסעים לארץ. הניתוק עלול להוביל לנישואים מעורבים והתבוללות.
7. אני חושב שקן ליווינגסטון…
משתמש באנטישמיות ככלי פוליטי. הוא לא בהכרח יותר אנטישמי מאנשים אחרים – אבל הוא משתמש בזה יותר. הוא יודע שבהצהרות אנטישמיות, הוא קולע לקהל היעד שלו.
8. הדבר שהכי קשה לי בחיים רחוק מהארץ…
שלמרות הביקורים התכופים, אנחנו מפספסים מהחוויות היומיומיות של המשפחה. אחיין, למשל, שלא ראית שנה – פתאום גדול וכבר חייל בצבא.
9. המקום היפה ביותר בלונדון בעיניי…
פארק סנט ג’יימס או פארק ריג’נטס שהם מאוד ציוריים. אבל אני אוהב את הקאונטרי סייד יותר. האנשים שם נחמדים וידידותיים. כשאומרים שהאנגלי קר, זה האנגלי העירוני שהוא כזה.
10. בראש השנה וביום כיפור חשוב….
להגביר את הזהות היהודית. תשובה, ותפילה, וצדקה, מעבירים את רוע הגזירה … כל יהודי באשר הוא – בעת שמתמודד אם הקושי היומיומי עליו לזכור שישנו יום בשנה שמסוגל בכוחו שלו לבטל אותם, והוא ראש השנה. הזהות היהודית לא תבוא מהאוויר. היא תבוא עם איזשהו קשר לשמירת תורה ומצוות. כשאדם עושה קידוש בשבת זו זהות יהודית. הזהות הזאת היא עניין של מעשה. כל דבר, אפילו מצווה אחת, תיתן קשר לזהות היהודית ותפתח אותה, כפי שספר החינוך כותב: אחר המעשים נמשכים הלבבות.
