1. הזיכרון הראשון שלי מלונדון…
סוס בודד בערפל, בדרך משדה התעופה בביקור הראשון. חבילת שוקולד המולטיזס הראשונה. רונלד ראט בתוכנית הבוקר גוד מורנינג בריטיין. הזמזום החשמלי של אוטומט החטיפים בבית המלון. חנות הספרים השמאלנית קולטס בצ’רינג קרוס מתרימים למען הכורים השובתים. פאנקיסטים!
2. תערוכה טובה שראיתי לאחרונה…
פישלי וווייס בטייט מודרן. כשאני לא עסוק בלהתפעם מההוד של אמנות מודרניסטית או רומנטית, אני נהנה מאבסורד פרימיטיבי, שלא לאמר מפגר, כמו זה של פישלי וווייס. תצוגת האופנה מהנקניקיות והסרט בו עכברוש ודוב פנדה עושים זה לזה שיגועים הצחיקו אותי באורח טרנסצנדנטלי.
מאמרים קשורים
3. האנטישמיות בבריטניה לעומת גרמניה…
מעולם לא היתה לי (טפו טפו) חווייה לא נעימה על רקע זה בשתי הארצות. אין ספק אבל שהדיון בנושא זה יותר בוגר ועמוק בגרמניה, מסיבות מובנות. בבריטניה קיים החשש מהאיסלם הקיצוני, אבל גם מהשמאל הקיצוני אני מגדיר עצמי כשמאלי ותומך במדינה פלשתינית עצמאית, אבל בה בעת סבור שהשמאל הקיצוני הבריטי עיוור וצבוע באורח מחפיר בהתעלמותו מהשחיתות והאנטי-דמוקרטיות הבוטה של חלק נרחב ממכתיבי העמדות והמדיניות בצד הפלשתיני.
4. המסעדה / בית-קפה שאני הכי אוהב בלונדון…
הבייגל היהודי הישן בבריק ליין, בזכות הסולט ביפ, עוגת הגזר, הפשטות וההמשכיות.
5. הייתי רוצה להכין כוס קפה ל…
ג’ון ליידון, סולן ה’סקס פיסטולס’ לשעבר. רוב הגיבורים שלי הם אנשים שאני מכיר אישית, אבל ליידון הוא ללא ספק ההשראה הגדולה ביותר על חיי. אהבה ממבט ראשון עוד לפני ששמעתי את המוסיקה עצמה. המבט הבוהה, הבוער שלו, הספיק בכדי לשנות את חיי.
6. המקום היפה ביותר בבריטניה…
הפרגולה בהמפסטד הית’. קו החוף הוולשי.
7. הופעה טובה שראיתי לאחרונה…
בביקור בארץ נהניתי ממספר הרכבים אלטרנטיביים לבנון, סבן מורגס, גדם, סנסנה, אלקס דרול והמשביר לעגבות האחרונים הם הרכב פאנק עם גיטריסט בן 12 וסולנית בתיכון שלא מבלה הרבה בבית-הספר אבל כותבת טקסטים מדהימים. בלונדון נהניתי מהקריינס, רד הארבסט, ענת בן-דוד ואלקטרליין.
8. תוכנית הטלוויזיה הבריטית הכי אהובה עלי…
בכל הזמנים: ד’ה יאנג וואנס. התוכנית שילבה את כל הדברים שבגללם אני אנגלופיל הומור מטורף, תת-התרבויות של בריטניה, והמוזיקה האלטרנטיבית. כיום: ד’ה אופיס, ליטל בריטיין שתיהן מתייחסות באורח מושלם, מצחיק ומבעית כאחד, אל כל מה שרע בבריטניה.
9. עיתון אנגלי שאני בדרכ קורא…
עיתוני מוזיקה כדוגמת ד’ה ווייר, פלאן בי וטרורייזר. לאחרון שם מפוקפק, יש להודות, אבל השלושה הנל מכסים את רוב הז’אנרים האהובים עליי, שזה בעיקר מוזיקת גיטרות אקספרימנטלית לסוגיה.
10. העצה הטובה ביותר שקיבלתי בלונדון…
ללכת אחר הלב. עצה שקיבלתי מחברה טובה שאחראית גם לזה שעברתי לחיות בלונדון.
לפרטים על האירוע בהשתתפותו של פיטשון
8) 8) 8) 8) 8)
