בשבוע הראשון של הסימסטר חיכתה לי הפתעה: על לוח המודעות בספריית האוניברסיטה התנוסס פוסטר גדול עליו מגן דוד. כיוון שאני מכיר היטב את אופי הפעילות של התא היהודי, ידעתי שלא מתוכננת כרגע שום פעילות. מבט מקרוב גילה שמדובר באירוע של תא הסטודנטים חברים של פלסטין. נושא ההרצאה היה אנטי ציוני אינו אנטישמי והמרצה – רב חרדי מנטורי קרתא.
כמי שבצעירותו הסתובב דרך קבע בחצרות רבנים ואדמורים, אני מכיר היטב את תפיסת העולם החרדית -אנטי ציונית לגווניה, שרובם ככולם רואים את לידתה של מדינת ישראל כחטא וכמרידה נגד האל. פעילות הפלג של נטורי קרתא נגד המדינה הינה מן המפורסמות, כדוגמת הרב הירש שנתמנה שר ברשות הפלסטינית. אך לראות יהודי מרצה אורח של עמותה הרואה בפעולת טרור צעד לגיטימי נשגב מבינתי. למרות זאת דבקתי בכלל – טוב מראה עיניים ממשמע אוזניים – והגעתי להרצאה עם עוד כ-25 מאזינים, רובם מוסלמים.
בתור מפקד פלוגה בצהל לשעבר, וכמי שקיבל חינוך בישיבות ובמוסדות דתיים – הסיטואציה נראתה לי מעט סוריאליסטית. הרב הרבה לדבר על נושא לידתה בחטא של מדינת ישראל, על פשעי היסוד שבבסיס הציונות ועל הגזענות והפשיזם שמהווים חלק מהוויתה. בעיניו ראש ממשלת איראן כפוליטיקאי טעה בהתבטאותו רק בצורה ולא בתוכן. הפתרון היחיד שהוא רואה למצב הינו: מדינה אחת גדולה על כל שטחי פלסטין תחת שלטון מוסלמי מאחר ועצם הגעת היהודים לישראל מקורה בחטא, כגנב הפורץ לבית ודורש להישאר שם. הפיתרון לשאלה היהודית, על פי הרב, מתבסס על טוב ליבו של השלטון הדמיוני, כשהיהודים יהיו רק נתינים ולא מנהלי מדינה. חזון אחרית הימים לא מרנין במיוחד, מלווה בטענות שגם שונאי ישראל הגדולים ביותר לא מעיזים לומר בקול רם מחשש שיאשמו באנטישמיות – אך כשרות כנראה, אם אתה עוטה זקן ולובש בגדי רב.
לבסוף אזרתי אומץ ושאלתי את הרב כיצד הוא רואה את הפיתרון של הסכסוך, הרי ברור שהיהודים לא יחזרו לאירופה? ענה הרב שהחלום שלו שרהמ שרון יתעורר מהתרדמת בו הוא נמצא, תרתי משמע, ויבין את הטעות של ראשי הציונות במהלך ההיסטוריה. גם פיתרון של שתי מדינות לשני עמים לא יספק אותו, כי לידתה של מדינת ישראל מכילה בתוכה כל כך הרבה פשעים וגזענות שהוא אינו יכול לקבל את קיומה – אך הוא מוכן לשמש כמליץ יושר של הרשות הפלסטינאית. הרב אינו רואה שום אלמנט חיובי במדינת ישראל אפילו לא זה שיש היום יותר לומדי תורה מבכל ההיסטוריה היהודית. לטענתו כל אותם לומדי תורה שמקבלים כסף מהמדינה, הינם מושחתים. מה אפשר להגיד לרב כזה, שלטענתו הרב שך , האדמור מגור, הרב עובדיה יוסף ועוד רבנים אחרים הם מושחתים?
למרות ששנינו עובדים את אותו אל ומקיימים את אותם תריג מצוות, ברור שהשקפות עולמינו כשני קווים מקבילים שלעולם לא יפגשו. מאחר ואמרו חזל אל תהיה ברכת הדיוט קלה בעינך מצאתי לנכון להיפרד מהרב בדבר ברכה, ובירכתיו שלא הוא ולא יוצאי חלציו, יזדקקו לעזרתה של מדינת ישראל בעתיד, ושיזכה לשבת תחת גפנו ותחת תאנתו בגולה הדוויה באושר ובביטחון . אבל ברור לי שבמידה ותרחף על ראשו סכנת אנטישמיות – הוא וחבריו בנטורי קרתא לא יבקשו עזרה מתא הסטונדטים חברים של פלסטין או שאר אוהבי ישראל, אלא יעלו על המטוס הראשון למדינת ישראל וינשקו את הרגלים של כל חייל ופקיד במדינה. ומה אנו, האזרחים, נגיד לאותם יהודים המתדפקים על דלתנו בעת צרה? אין מזכירים לבעל תשובה את חטאי עברו… ויאללה לבקום.



































