אין מי שחולק על כך שלונדון זקוקה ליותר נדלן למגורים. ידוע גם שבחלקים מסוימים של העיר נמצאים בנייני משרדים מיושנים או מיותרים שאותם אפשר להמיר ליחידות דיור. הממשלה, שגם כן חושבת ככה, כבר מסתבכת בדיון מתוח בנושא, עוד לפני שינוי רשמי של החוקים המתירים זאת.
בהתאם לחוקי התכנון באנגליה, בתים ומשרדים מוגדרים כסוגי שימוש שונים של שטח, ולכן, מלבד השינוי הפיזי של המרת משרד לדירה, נדרש גם אישור מהמועצה המקומית על שינוי באופן השימוש. הממשלה הודיעה כי היא תציג באביב הקרוב אישורי תכניות פיתוח חדשים שיאפשרו המרת משרדים לדירות ללא צורך בהיתר בנייה מהרשות המקומית. השלב הראשוני צפוי להימשך שלוש שנים ומשום שהנסיבות משתנות בהתאם למקום, הרשויות יוכלו לבטל את האישורים במידה וזה יגרום לפגיעה כלכלית משמעותית.
בסיטי, לדוגמה, לא צפויים להתחולל שינויים משום שזהו מרכז מסחרי בעל חשיבות עליונה. אך המצב בווסטמינסטר מסובך יותר ושם חללי משרדים יקרים יותר מאשר בסיטי, ומחירי הבתים במקום כבר מזנקים. בשנות ה-80′, לווסטימנסטר הייתה מדיניות חזקה של השבת דיירים לדירות שנעשה בהם שימוש כמשרדים במלחמת העולם השנייה, כאשר הבנייה נעצרה. ב-2013 ביצעה המועצה סיבוב פרסה חד וכעת היא מעוניינת בפטור מהשינויים הצפויים.
מארק פילד, חבר פרלמנט מטעם ווסטמינסטר והסיטי, מגבה את עמדתם, ואומר: ווסטמינסטר יוצרת קרוב ל-3% מהתוצר המקומי הגולמי של בריטניה ובה שוכנים אלפי בתי עסק קטנים. מקומות כמו ווסטמינסטר וה’סיטי’ הם ייחודיים וצריך לאפשר לרשויות להחליט בעצמן בענייני תכנון לוקאליים. לדברי פילד, המרת משרדים לדירות במרכז לונדון תוביל ליצירת בתים יקרים ולא ברי-השגה. זה יגבה מחיר מהקהילה העסקית, שלדעתי שולל בדיוק את מה שהממשלה מנסה להשיג בכל הנוגע לדיור ולצמיחה. בנוסף, החוקים הקיימים מבטיחים שהמועצה תוכל להתעקש על פיתוחים שיספקו לפחות 30% בתים ברי-השגה כחלק משליטתם בכל תכנית מגורים.
מאמרים קשורים
יזמים והיועצים שלהם בדרך כלל לא אוהבים חוקים. ג’רמי קאסל, מנהל תכנון בסוכנות התיווך, דלויט, הביע תמיכה מסויגת. ההצעה הזו נשמעת כדרך נהדרת לסייע לכלכלה, אבל היא אינה מספקת פיתרון מיידי, ואנחנו לא יודעים מתי יצאו התקנות לפועל. בנוסף, הצעות יצטרכו לעבור דרך מנגנון בדיקה חסר הגדרה של ‘הגשת שרטוטים מדויקים לפני האישור’. זה עלול לאפשר לרשויות להתייחס לאותן הצעות באופן דומה להיתרי בנייה – וזה בעצם אומר שהרעיון של פיתוח לא יעמוד בסימן שאלה, אבל כל שאר הדברים כן.
אשלי דמירל, ראש התכנון במשרד עוהד, CMS, לא מסכים עם קאסל. לדבריו, כל מי שחושב על העלאת היצע הדיור ובאותו הזמן על צמצום הנכסים הפנויים ראוי להערכה. אך אסור להתעלם מכך שאישורי תכניות פיתוח עומדים בניגוד לסעיף 106 בחוקי התכנון, לפיו, כאשר יש צורך בהיתר בנייה, הפיתוח צריך לעמוד בדרישות על פי המדיניות ובתקנים המקובלים מבחינה תכנונית. זה בעצם אומר שהמרת משרדים למגורים יכולה להתבצע מבלי להבטיח דיור ותשתית מקומית ברי-השגה, וגם ללא התחשבות בהשלכות אחרות על הסביבה.
כשאנשים כמו קאסל ודמירל מתנגדים בחריפות למשהו כה בסיסי, אני חושבת שהממשלה לא הביעה את כוונותיה בבירור, שלא לדבר על תכניותיה. השטן הוא בפרטים הקטנים ואני מקווה שנקבל הבהרות בעניין ושכוונותיה הטובות של הממשלה לא יסללו את הדרך אל הגיהינום.
