אז עשינו רילוקיישן. כן, איזו מילה פומפוזית זו להרבה אנשים, ובעיקר לאחרונה כאשר אני מספרת שעברתי לפני מספר חודשים לארץ אחרת. שמי עדי גאליס, בת 33 נשואה + כלבה, אנימטורית עצמאית ואני חיה בלונדון.
לפני כמה חודשים התחלנו מסע שטלטל את עולמנו הקטן והיה כרוך בעזיבת הקן, העבודה, המשפחה החברים ובעצם כל מה שמוכר לנו. זה מעניין, כי מכל זה לא התרגשתי באמת… אני חושבת שהדחקתי את זה עד הגיחה הקצרה שעשיתי לאחרונה לארץ.
איפה שבאמת התחלתי להרגיש את זה היה בבנק בישראל, שמשרת אותי מגיל 19 בערך. בעודי יושבת מול הבנקאית העמלה, שגוזרת לאט-לאט את כרטיס האשראי שלי, הרגשתי שבעצם לוקחים ממני את שארית העצמאות שלי. וכל זה פוגש אותי בעצם בתקופה שבה אני מקבלת חופש “כפוי” ובעצם הופכת לעקרת בית.
חוסר מעש ובדידות: נחלת כל אדם שעובר לעיר זרה
אך חייבים לחזור מהר אל הסוס ולהמשיך למרוץ העכברים, כי צריך להתפרנס. אבל זה קשה, כי יש כל כך הרבה מכשולים בדרך: שפה, גישה, קודים שונים ועוד… אז אני מוצאת את עצמי עובדת בלחפש עבודה, לוקחת קורס כדי להכין קורות חיים ועוד כל מיני דברים שבחיים שלי לא הייתי עושה. הכל כדי להעסיק את עצמי ולא להרגיש את חוסר המעש והבדידות, שהם נחלת כל אדם אשר עובר לעיר זרה.
לפני כמה שבועות, הרגשתי מחנק נוראי. רציתי לעבוד, לנסות להתקדם ולקדם את עצמי, אבל הבדידות בין ארבעת קירות הרגה אותי. אז החלטתי לשתף זאת בקבוצות בפייסבוק וקיבלתי כמה תגובות חמימות וממלאות השראה. משם המשכתי לעוד פוסט, שבו פרסמתי שאני פותחת את הסטודיו שלי בבית ומזמינה נשים עצמאיות לבוא לעבוד איתי. הפוסט הזה גרר הרבה תגובות והודעות שריגשו אותי מאוד.
יום למחרת החלטתי להקים קבוצה בפייסבוק של פרילנסרים/עובדים מהבית, אשר יזמינו אנשים לעבוד בביתם לצורך הפקת התועלת של שיתופי פעולה ועבודה יחדיו. הקבוצה כרגע עוד רק בהתחלה, אבל אני מאמינה שיש לה המון פוטנציאל… מזמינה אתכם להצטרף אליי, למשרד המקסים שלי!
*** גם אתם ישראלים שגרים או מבקרים בבריטניה ויש לכם מחשבות, אירועים או סיפורים שתרצו לשתף באתר עלונדון? צרו קשר.
