אלכסנדר לא נזכר ברושם מיוחד שהותיר בו בוש הבן, לא שלילי ולא חיובי. גם העובדה שהאיש שמנהל היום את העולם היה שותפו העסקי, לא מרגשת אותו יותר מדי.
מי שיעיף מבט בנפט, ספרו האוטוביוגרפי של אלכסנדר, יבין מיד למה. הסיפור המדהים הזה הוא לא יותר מאנקדוטה. פסיק זעיר במסע מופלא, חובק יבשות וימים, פגישות סודיות, מהפכות צבאיות, משטרים נחשלים, מולטי מיליארדרים ומטוסים פרטיים. מבחינתו – המרכיב העיקרי בסיפור הוא ציונות.
מה הקשר בין נפט לציונות?
לישראל אף פעם לא היה נפט, אומר אלכסנדר בסלון ביתו, מרחק יריקה מאדג’וור רואד, עד כדי כך שבמקרים רבים מדובר היה בסכנה קיומית של ממש. השאלה הזו הטרידה את מנהיגי המדינה בזמנו לפחות כמו הסוגיה הביטחונית.
באותם ימים, ימי ראשית המדינה, החלום היה למצוא נפט תוצרת כחול לבן. לשם כך הושמו מירב המשאבים על קידוחים מקומיים. למעט שדה אחד שהפיק נפט בכמות לא גדולה – מעולם לא נמצא נפט בארץ. שנים של תקוות ואכזבות. אלכסנדר שימש אז כסמנכל של חברת הנפט לפידות. והייתי מבין הראשונים להבין שאף פעם לא ימצאו נפט בארץ הוא מודה.
אז למה חיפשו ועדיין מחפשים בארץ נפט?
שאלה טובה. מדובר בבזבוז אדיר של משאבים וכסף. זה היה פשע. כנראה שקשה היה להם להכיר בעובדה הזו כי אז הם פשוט יהפכו להיות מיותרים ויאבדו את הפרנסה שלהם. כל הסיפור הזה שהארץ מוקפת בנפט הוא שקר. גם באזור, למעט צפון מזרח סוריה ומפרץ סואץ, אין ולא היה נפט.
בניגוד לאנשי הממסד, אלכסנדר הבין כבר אז שכדי להילחם במחסור החמור בנפט חייבים לצאת החוצה, ולחפש נפט בחול. בזמנו הוטלה עליו משימה חריגה מעט: להיות זה שיהיה אחראי על פירוקה של חברת נפט הלאומית בבעלות המדינה, שהייתה לא יותר מגוויה עסקית שרק מחכה שמישהו יוריד עליה את השאלטר.
אלא שלאלכסנדר היו תכניות אחרות. בדרך לא דרך, תוך שהוא מערים על אלו שמינו אותו לפרק את החברה (בהם שר האוצר המנוח דאז, פנחס ספיר) הוא החזיר אותה לחיים. שנים אחרי שקיבל עליו את התפקיד, מכר את החברה ב16- מיליון דולר לאס.אן.אף.סי, אחד הבנקים הגדולים באנגליה בשעתו. עצם העובדה שאלכסנדר הצליח להקים את החברה על הרגליים מבלי לקבל מימון ממשלת ישראל נחשבה אז לנס. גם העובדה שחברות זרות ומכובדות פעלו בשותפות עם החברה תוך שהן מתעלמות, לראשונה, מהחרם הערבי שהיה אז בשיאו, הדהימה את הקהילה העסקית בישראל – שלא לדבר על המכירה.
הדהימה, אבל לא בהכרח הרשימה. צבי אלכסנדר מעולם לא זכה לתשואות שלהן ציפה. התקיפו אותי, הוא אומר. סיפרו שמכרתי את החברה בשביל לסדר לעצמי ג’וב בחול. הייתי נחשב בזמנו אויב של הרבה אנשים שחלקו על הדרך שלי.
יכול להיות שדרך הספר חיפשת לסגור חשבון?
כתבתי את הספר בגלל שעשיתי דברים מאוד לא שגרתיים ומעניינים. וכן, אולי גם בגלל שהתקיפו אותי. מישהו אמר לי פעם שמה שעשיתי היה המעשה הכלכלי הגדול בתולדות המדינה בזמנו. אז אתה לא חושב שאני צריך לכתוב ספר? אני שמח מאוד שכתבתי.
דווקא על שניים מהפרוייקטים המוצלחים ביותר שלו אלכסנדר לא מרחיב בספרו יתר על המידה. יחד הם שווים מיליארדי דולרים. מדובר בילדיו, קובי ושאולה. קובי אלכסנדר ייסד את ענקית הטכנולוגיה קומברס, ששווה היום שני מיליארד ו200– מיליון דולר, ושאולה מכרה לא מזמן את החברה שהקימה, סמארטס, ב-260 מיליון דולר.
איך הקריירות שהם בחרו קשורות אליך?
במובנים מסוימים בכלל לא, וטוב שכך. הדבר הכי טוב שקרה לבן שלי הוא שבשנת 82′ הייתי במשבר כלכלי והפסדתי כמעט את כל הכסף שלי. זה גרם לו לעשות הכול בכוחות עצמו ולהביא אותו לאן שהוא היום.
פעם היית צבי אלכסנדר, והיום אתה אבא של קובי אלכסנדר. מהפך?
נכון. היום מגיעים אליי אנשים לשבת איתי ואני לא יודע אם באים אליי או מנסים להגיע דרכי לקובי. אבל אין ספק שאני גאה. פעמיים גאה. הילדים שלי הם ביזנס-מן יותר טובים ממני, אין ספק.
באופן אישי, מעולם לא היית עשיר באופן מיוחד. איך מרגיש המעבר לרווחה כלכלית?
נעים. נעים ותו לא.
עוד לפני ההצלחה הגדולה של הילדים, עוד כשלמדו באוניברסיטה בארהב, צבי אלכסנדר ואשתו רחל הפכו להיות לונדונים. זה קרה מיד לאחר שנחתמה עסקת המכירה של חברת הנפט הלאומית. לרוכשים החדשים שקנו את החברה היה תנאי אחד: שאלכסנדר ימשיך לנהל אותה בלונדון. וזה מה שקרה. שלוש שנים לאחר מכן, הוא חזר לארץ. אמרו לי שהארץ זקוקה לי. הגעתי לארץ ולא הבנתי למה כל כך זקוקים לי. אחר כך קיבלתי פניות מכמה מקומות בעולם ובגלל שלונדון היא באמצע הדרך בין ישראל לארהב החלטנו לחזור לכאן. בעצם, היום אנחנו מחלקים את זמננו.
מעבר לטעמי נוחות, מה עוד גרם לכם לחזור?
גם בגלל הסיבות הטריוויאליות: העיר נוחה ונעימה, אנשים נחמדים, ולא צועקים.
יש לך קשר עם הקהילה הישראלית כאן?
לא במיוחד. יש לי הרבה חברים ישראלים שבאים לארץ. בימים הנוראים אני יורד להתפלל בבית הכנסת במרבל ארץ’, לא הרבה מעבר לכך.
כמי ששירת את המדינה מרבית חייו, מה היו הרגשות שנלוו לעזיבת הארץ ולמעבר לסקטור הפרטי?
אני לא רואה את זה בתור ירידה מכיוון שאני עדיין מחלק את זמני ונמצא הרבה בארץ. ירידה לא באה בחשבון. מלבד זאת, בגלל ששירתי את המדינה, הגעתי לשלב מסוים שהבנתי שאם אני לא אדאג לעצמי מבחינה כלכלית, אף אחד לא ידאג. גם זה היה מרכיב בהחלטה.
כאיש נפט שנפגש בעבר עם ג’ורג’ בוש, מה אתה חושב על הטענות שארהב יצאה למלחמה בעיראק לא מעט בגלל שיקולי נפט?
שטויות. בוש אף פעם לא היה איש נפט גדול, ומי שחושב שבגלל נפט יצאו למלחמה בעיראק פשוט לא מבין כלום.
צפית בסרטו של מייקל מור שמנסה להוכיח את הטענות האלו?
לא צפיתי ואני לא רוצה לצפות. מייקל מור הוא חלאת המין האנושי. הוא כמו הציונים החדשים, מלא בשנאה עצמית. הוא לא מעניין אותי.
על הספר:
בנפט מספר צבי אלכסנדר את סיפורו האישי של אחד מאנשי קבוצה קטנה ונבחרת, שהקימה את ענף הנפט בארץ. הקבוצה שעליה נמנה אלכסנדר דאגה לאספקה שוטפת של הנוזל החיוני למדינה, ועסקה בחיפושי נפט, בישראל ובמדינות זרות.
אלכסנדר היה הראשון שהצליח להביא לישראל אנשי נפט לא יהודיים מארהב, שיחד עם חברת הנפט הלאומית, אותה ניהל אלכסנדר, מימנו וביצעו קידוחי נפט בישראל, והוכיחו את טענתו של אלכסנדר כי ניתן לבצע קידוחים בשליש הזמן ובמחצית המחיר שהיו מקובלים עד אז בישראל.
אלכסנדר היה גם היה הראשון שפנה לשוק ההון האמריקני במגמה לגייס כסף לחברה ישראלית ממשלתית, לא על סמך מניעים ציוניים, כי אם על בסיס שיקולים כלכליים בלבד. פעילותו הביאה לכך שחברת נפט בינלאומית גדולה, סינגל, הסכימה להשקיע בחברת הנפט הלאומית של ישראל מיליוני דולרים, על אף החרם הערבי.
לאחר מלחמת יום-הכיפורים, הטילה ממשלת ישראל על אלכסנדר למכור את “חברת הנפט הלאומית“. הוא עשה זאת בהצלחה, והחברה נמכרה ב-16.5 מיליון דולר. הסכום כולו נכנס לקופת הממשלה, שהשקעתה בחברה במהלך השנים היתה מזערית.
צבי אלכסנדר נולד בפולין, עלה ארצה בגיל 12 ולמד בגמנסיה הרצליה. הוא התנדב לצבא הבריטי, ואחר-כך שירת בקבע בצהל, כקצין בחיל הקשר. ב-1953 נשלח לניו-יורק, כנציג חיל הקשר במשלחת הקניות של מערכת הביטחון. בשובר הצטרף לענף הנפט בישראל, כיהן כסמנכל לפידות, וב-1965 מונה למנכל חברת הנפט הלאומית, תפקיד בו כיהן עד 1974, השנה בה מכרה הממשלה את החברה לבנק בריטי, ואלכסנדר המשיך לנהלה. בשנים שלאחר מכן עסק במיזמים שונים, בעיקר בענף הנפט גם בענפים אחרים, הוא נשוי לרחל, ולהם שני ילדים: דר שאולה ימיני-אלכסנדר, וקובי אלכסנדר, מייסד ונשיא חברת הענק קומברס.
ניתן לרכוש את הספרים (עברית, בהוצאת ידיעות אחרונות, אנגלית, בהוצאת גפן) בסטימצקי בגולדרס גרין.
