בתקופה שהיא גרה בניו יורק עם משפחתה, לורן המבורגר נחשפה לפרויקט מיוחד שנקרא PJ Library (ספריית פיג’מה), ששולח ספרים יהודיים בחינם לילדים ונרשמה אליו עבור בתה. “לפני כן, הספרים היחידים שהכרתי היו של הקהילה האולטרה־אורתודוקסית, שלא התאימו למשפחתי”, היא נזכרת. “ואז התחלנו לקבל את הספרים האלה, שהיו מאוד מודרניים. כשחזרנו ללונדון, היה לי ממש חסר תוכן יהודי־מודרני שכזה”. כעבור זמן מה, לורן שמעה כי המיזם הזה רוצה לפתוח סניף בבריטניה והציעה את עצמה לעמוד בראש העמותה המקומית.
כך, לפני ארבע שנים, היא השיקה את הסניף הבריטי, ועד כה נרשמו אל PJ Library בבריטניה 6,500 ילדים, ברחבי הממלכה, שמקבלים מדי חודש ספרים בחינם. דרך תיבת הדואר מושחלת מעטפה כחולה־לבנה הממוענת ישירות להם. ואיזה ילד לא מקנא בהורים שלו, שכל הזמן מקבלים מכתבים וחבילות והוא לא…
חצי מיליון ספרים ל־20 מדינות בחודש
לורן מספרת שהכל התחיל ביוזמה מקומית לפני כ־15 שנה, שהחלה במסצ׳וסטס על ידי נדבן יהודי לא דתי בשם הרולד גרינספון, שימלאו לו 90 בקיץ הקרוב. הוא הגה את הרעיון אחרי ששמע על מיזם דומה של דולי פרטון, בו נשלחו מדי חודש ספרים בחינם לילדים מעוטי יכולת. הוא חשב לעצמו שלעם היהודי אין בעיה של אוריינות, אבל כן יש בעיית זהות. מאז הניסוי המקומי בארה”ב, PJ Library הלך ותפח, וכיום מדובר בארגון עולמי שמפיץ מדי חודש כחצי מיליון ספרים ל־21 מדינות, מדרום אמריקה ועד לאוקראינה. הספרים מתורגמים לארבע שפות – אנגלית, עברית, ספרדית ורוסית – ומחולקים בהתאם לשפות המדוברות באותן מדינות.
במהותו, המיזם נועד לחזק את הזהות והערכים היהודיים בתוך כותלי הבית, ומתאים למי שלא רשום בבית כנסת או משתתף בפעילויות קהילתיות. בישראל, לעומת זאת, המודל של “ספריית פיג’מה” הוא שונה; שם הספרים לא נשלחים בדואר, אלא מחולקים בגנים ובבתי ספר, בשיתוף עם משרד החינוך. מעניין שלאחרונה המיזם העולמי החל בתרגום של ספרים מעברית לשאר השפות, מתוך המאגר של ספריית פיג’מה בישראל. אחד מהם היה “שנה עם שני”, שכתבה רינת הופר, ובקיץ הולך לצאת ספר נוסף בשם Sign in the Well (“אות בבאר” בעברית), המספר על רבי עקיבא.
המפעל הספרותי הזה הוא כה גדול, שאפילו מתארגנות מדי שנה משלחות ממומנות להטיס סופרי ילדים אמריקאיים לטיול ברחבי ישראל, בעיקר כאלה שלא ביקרו בארץ מעולם, כדי לתת להם השראה לכתוב ספר חדש ואיכותי שיתאים ל־PJ Library.
אז איך זה עובד?
למרות השם, זו לא באמת ספרייה שבה משאילים ספרים ומחזירים (או שמקבלים קנס אם לא…). הספרים נשארים אצל הילדים. כדי להצטרף, צריך להירשם באתר ולמלא את הפרטים (לינק בתחתית). מי זכאי לכך? “כל משפחה שמגדלת ילדים יהודים, אפילו אם רק אחד ההורים הוא יהודי”, משיבה לורן. “הילדים צריכים להיות בני חצי שנה עד 8”. כעבור תקופת המתנה של כחודשיים, הילדים נכנסים למאגר התפוצה ואז יתחילו לקבל מדי חודש ספר חדש, שבדרך כלל מותאם לעונה בשנה. הספר מותאם לגילם, לפי ארבע קטגוריות: 0 – 2, 3 – 4, 5 – 6 ו־7 – 8.
השירות הוא כאמור חינמי. “אבל אם אתם מרגישים רע לקבל את זה בחינם”, מוסיפה לורן, “יש אפשרות לתרום את העלות השנתית (40 פאונד) לכם או למישהו אחר. אבל אף אחד לא ישפוט אתכם אם לא תרצו או תוכלו לשלם”. העמותה נתמכת על ידי קרנות ותרומות, שנועדו לעזור במימון ובהוצאות, ולורן מגלה כי השנה יש להם תקציב ל־1,000 קוראים נוספים, כך שכדאי להירשם לפני שתסתיים המכסה.
בפברואר השנה, PJ Library ציינו את הספר ה־150,000 שנשלח בבריטניה. המעטפה עם הספר “מצווה פיצה” (Mitzvah Pizza) הגיעה במקרה אל ילד דובר איטלקית שפיצה הוא המאכל האהוב עליו ואותה הוא קרע ואז קרא בהתלהבות.
איזה סוג ספרים מקבלים הילדים?
לורן מסבירה שהדגש הוא על ספרים פחות שגרתיים, ואפילו אלטרנטיביים שבאמת יהיה מעניין לקרוא אותם ולהתבונן בתמונות. לא כל הספרים הם יהודיים ובכריכה הפנימית יש הסברים על מה הופך את הספר ליהודי וגם רעיונות לפעילויות בנוסף לקריאה.
“הספרים עוסקים בנושאים כמו חגים יהודיים, ישראל, מסורות, ערכים והתנסויות תרבותיות”, היא מסבירה. “הם משמשים כמו מראות או חלונות; מראות כשהעלילות משקפות משהו על החיים שלנו או חלונות שדרכם אנו מתבוננים על אורח חיים אחר. מדי פעם, אנחנו גם שולחים דברים נוספים. בפסח האחרון, לדוגמה, חילקנו הגדה עם איורים מהממים, שעוצבה במיוחד עבורנו”.
ומי מחליט על הספרים?
כל חודש מוצעים שמונה ספרים בארה”ב ומתוכן ועדה בריטית בוחרת ארבעה. הוועדה הבריטית הזו כוללת נציגים שונים, בהם ד”ר לספרות ילדים יהודית ומפקח על בתי ספר יהודיים, הם דנים בשאלות, כמו האם הספר מתאים והאם הוא יהודי. אלה הם דיונים נוקבים ולורן מספרת שכל אחד מהנציגים נלחם בעוז כדי שיקבלו את בחירתו.
הארגון העולמי עובד עם למעלה מ־40 הוצאות ספרים בעולם ובחלק מהמקרים יש להם אפילו אפשרות לשנות כמה מהמילים ומהתמונות כדי להפוך אותם ליותר רלוונטיים ועכשויים. לדוגמה, כדי להראות את מגוון האוכלוסיות, כמו מקרי נכות או ילדים בכל מיני צבעים. “ספרים יהודיים שהודפסו בעבר הציגו תמונות של משפחות ללא הרבה גיוון”, מסבירה לורן. בבריטניה הם מבקשים גם שינויים מותאמים לשפה, כמו S במקום Z, או החלפת מילים אמריקאיות, כמו Soccer וכדומה.
פעילויות במיוחד עבור משפחות ישראליות בבריטניה
לורן מספרת כי הם רואים עצמם כארגון חוצה־קהילות שעובד עם חתך המגזרים בבריטניה, כמו קהילות האורתודוקסים, הליברלים, הרפורמיים, חב”ד ועוד. העובדה שהם עובדים ב־Jhub מסייעת להם ביצירת הקשרים לקהילות השונות. Jhub הוא חלל משרדים משותף ללא מחיצות שנמצא באזור ווסט המפסטד, המאפשר לעמותות צדקה בריטיות מקום לעבוד בו בחינם כדי שהוצאותיהן יתרכזו רק בפעילות העמותה עצמה ולטובת שיתופי פעולה ביניהן.
PJ Library מעוניינים ליצור גם חיבורים קהילתיים בין הקוראים. לפני שנה, העמותה קיבלה מלגה מקרן GPG (ר”ת של Genesis Philanthropy Group) כדי להגיע ליותר משפחות, בעיקר כאלו שמדברות שפה נוספת – רוסית, צרפתית ועברית. לצורך כך, הצטרפה לצוות דאשה פומרנצבה, שמארגנת עבור המשפחות אירועים ופעילויות סביב הספרים. המיקוד שלה השנה הוא על משפחות ישראליות. עד כה, 1,200 ילדים סומנו כקוראי עברית מתוך מנויי הספרייה.
מבין הפעילויות הקרובות שתוכלו להצטרף אליהן (כולן בעברית): ב־12 במאי תמחיז דנה רובשוב (שאיתם הספרייה עובדת רבות) את אחד הספרים כחווייה תיאטרלית, ב־19 במאי יתקיים סיור היסטורי בבריק ליין, ב־2 ביוני יתקיים טעימות יינות ישראליים וב־30 ביוני סיור בטייט מודרן.
* הפירוט של אירועים אלה ואחרים יישלח בניוזלטר לרשומים לספריית פיג׳מה (לחצו על הלינק הזה כדי להירשם) ובדף הפייסבוק של העמותה.
