מעבר למדינה אחרת ולבית חדש בסביבה לא מוכרת עשוי להיות מאתגר. לכל אחד יש לבטים וצרכים משלו בבחירת מקום מגורים, והנקודות הבאות יכולות לעזור לכם בהחלטה חשובה זו.
קירבה ללימודים ולתחבורה: הבחירה הראשונה היא של אזור מגורים מתאים. עבור משפחות עם ילדים, מגורים בקרבת בית ספר איכותי הוא שיקול מרכזי. בתי ספר ציבוריים נותנים עדיפות בהרשמה למשפחות המתגוררות בקרבת בית הספר, ושביתן נמצא באזור המוגדר שסמוך לו (Catchment Area). חשוב גם לבחור באזור תוך התחשבות בקירבה למקום העבודה, התחבורה הציבורית באזור, הפעילויות הקהילתיות והקירבה לישראלים אחרים או לקהילה יהודית.
לבחור את העיתוי הנכון:
תיווך: חיפוש נכסים באנגליה נעשה מול סוכני תיווך. כמעט ולא תמצאו כאן בעלי בתים שמשכירים את הנכסים בעצמם ללא תיווך, כפי שמקובל בישראל. כדאי לדעת שהיו וישנם מקרים של הונאה, שבהם אנשים מציגים לשכירות נכס שאינו בבעלותם, גובים את דמי הפיקדון ונעלמים. לפיכך, מומלץ לשכור נכס באופן מסודר דרך סוכנות תיווך. גם אם הדבר כרוך במעט עלויות של אדמיניסטרציה, בסופו של דבר זה ישתלם לשוכר. נכסים רבים שנקנו למטרת השקעה ינוהלו באמצעות חברת ניהול נכסים. זו עשויה להיות סוכנות התיווך שפרסמה את הנכס להשכרה, ובמקרה כזה, כל ההתנהלות תהיה מול החברה. מחתימת החוזה, האחזקה השוטפת ועד היציאה מהנכס הכל ייעשה מול הסוכן ולא ישירות מול בעל הבית.
ספירת חדרים: גודל הנכסים באנגליה נקוב במספר חדרי השינה. כלומר, בבית של שלושה חדרים יהיו שלושה חדרי שינה, בנוסף למטבח, סלון וחדר אמבטיה (בישראל דירה בת שלושה חדרי שינה תפורסם כדירת ארבעה חדרים, משום שהסלון ייספר כחדר).
פיקדון: שוכר באנגליה יידרש לשלם פיקדון על הנכס, לרוב בסכום השווה לחודש וחצי-חודשיים של שכר דירה. הפיקדון יוחזק על ידי סוכנות התיווך, חברת הניהול או בעל הנכס, שחייבים על פי חוק להבטיח את הפיקדון באמצעות הפקדה אצל צד שלישי המורשה לכך. הדיירים צריכים לקבל אסמכתה לכך שהפיקדון מוגן, ואת כל פרטי הגוף המאבטח אותו, כולל הסבר כיצד לתבוע את הפיקדון בחזרה בתום תקופת השכירות. בישראל אין חברת שמגינה על הפיקדון או השוכר – בעל הבית מחזיק את הפיקדון בעצמו כתשלום שמועבר מראש לדירה.
בדק בית: בישראל לרוב בעל הבית עצמו לוקח מספר רישומים ותמונות מהנכס. באנגליה, לעומת זאת, מקובל שבעל הנכס שולח חברה או מבצע בדק בית בתחילת החוזה ובסיומו, כולל תמונות ופירוט בכתב של מצב הנכס, הריהוט ומוצרי החשמל שנמסרו עם הבית. לפי הדוח, יכול בעל הנכס לדרוש הפחתה מהפיקדון או פיצוי על נזקים שגרם השוכר לנכס. עלות הבדיקה מתחלקת לרוב בין בעל הבית לדייר, כך שהדיירים ישלמו את עלות הבדיקה או בכניסה או ביציאה.
ציוד וריהוט: שלא כמו בישראל, נכסים רבים מושכרים כשהם מרוהטים באופן חלקי או מלא, ולכן אין טעם לשלוח את כל הריהוט מישראל לפני שבודקים איזה ציוד כלול בנכס שתשכרו. חשוב גם לזכור שמרבית מוצרי החשמל מישראל לא יהיו מותאמים לשקעים באנגליה, ושגם בנכס מושכר ולא מרוהט עשויים להיכלל מוצרי חשמל בסיסיים, כמו מקרר, תנור בישול ומכונת כביסה.
תשלום: את דמי השכירות משלמים בהעברה בנקאית, ולא מקובל לשלם באמצעות המחאות כמקובל בישראל.
יחסי שוכר ומשכיר: בדומה לשוק השכירות בארץ, החוזה יפרט את האחריות המוטלת על הדייר ועל בעל הבית בכל הנוגע לתשלומים, תיקונים, תחזוקה וכדומה. בנוסף החוזה כולל את האופן שבו יש להודיע לבעל הנכס על תקלות, וכן, התקופה המינימלית שבה שני הצדדים מחויבים לחוזה לרוב, שישה חודשים לפחות. באנגליה, כמו בישראל, רצוי לנהל את כל התקשורת מול בעל הנכס בכתב. לסיום, בכל מקום בעולם בסיס המורכב מתקשורת טובה ומנומסת, בגישה של בקשה ולא מתקפה, יהווה מפתח ליחסים טובים בין בעלי הבית לבין הדיירים.
* הכותב הוא מנהל נכסי נדלן בלונדון. למידע נוסף היכנסו לקבוצת הפייסבוק אני רק שאלה…נדלן.
* כתבה שיווקית
