המחזה האירי מאת איליין מרפי , זוכה הפרס הראשון בפסטיבל דאבלין 2008 ובפסטיבל הפרינג’ באדינבורו, 2009 הפך ללהיט בינלאומי. ההפקה משותפת לתיאטרון הלאומי ‘הבימה’ ולתיאטרון מ.ר.א.ה. בקריית שמונה, מביאה לקהל חוויה רגשית מהולה בצחוק, ולפעמים בצער.
המחזה בנוי ממונולוגים שמשתלבים זה בזה ומגולל את סיפורן של שלוש נשים, בנות שלושה דורות. איימי, (מורן רוזן), בת ה-19, אוהבת לבלות במועדונים, קצת קלת דעת, נכנסת להריון בלתי צפוי מחבר שנוסע לאוסטרליה ומגלה זאת מאחור מדי להפלה. הקשר שלה עם סבתה טוב יותר מהקשר עם אמה. לוריין, (טטיאנה קנליס-אולייר) אמה, נפרדה לפני שנים מבעלה הנרקומן, פוחדת מפיטוריה בחנות שבה היא עובדת אבל מעבידיה מפתיעים אותה ושולחים אותה לטיפול אצל פסיכולוג. היא מתחילה למצוא את עצמה במהלך ביקורה במועדון לריקודי סלסה. אהבה חדשה גורמים לה לפרוח. קיי, (ליא קניג) הסבתא הכי גזעית שמדברת בלי שום בושה על הגירודים שם למטה, ומנהלת דיאלוג עם הויברטור במהלך ההצגה. היא מטפלת באהבה בבעלה אחרי אירוע מוחי.
למרות ששלוש הנשים על במה אחת, התאורה מתמקדת בכל פעם באחת מהן, שמעבירה במונולוג רגיש ולפעמים נועז את כל מה שקורה ביניהן. מורן רוזן, הצעירה, שבהתחלה קולה צריך להתגבר על עוצמת המוזיקה הגבוהה, משחקת דמות אמינה שבמהלך ההצגה והאירועים שנחתו עליה, מתבגרת מול עינינו. טטיאנה קנליס-אולייר, הנפלאה, הופכת מאישה קשת יום לאישה פורחת שמצאה לה חיים אחרי שעברה טיפול שאותו היא מציעה גם לאמא שלה ליא קניג שכרגיל, אינה מפסיקה להפתיע בכל פעם מחדש. כל טקסט מביך, הופך אצלה למצחיק. היא מעבירה בקלות את הקהל מתחושת כאב לצחוק ומפסימיות לאופטימיות. ובסוף ההצגה, לצלילי המוזיקה ומחיאות הכפיים הקצביות, מזמינה גברים מהקהל להצטרף אליה לריקוד.
שלוש השחקניות המרגשות והמצחיקות הללו עושות את משהו טוב למשהו טוב באמת.
עוד כתבות על מבחר אירועים, טיולים ובילויים, במה כדאי? וכן ב היום