ממשלת בריטניה אישרה ביום פתיחת הפרלמנט את מחויבותה למנוע מארגונים שונים, כולל מועצות מקומיות, לקיים סנקציות וחרם בינלאומי נגד מדינות כמו ישראל. הרעיון העומד בבסיס ההחלטה הוא כי רק הממשלה תקבע את מדיניות החוץ שלה ולא הרשויות המקומיות, שאמורות להתמקד בעבודותיהן השוטפות ולא לערער את הלכידות הקהילתית בתוכן.
"חידוש אחד שנאום המלכה מציג הוא בכך שנמנע מגופים ציבוריים לקחת על עצמם חרם על סחורות ממדינות אחרות ולפתח פסאודו-מדיניות חוץ משלהם נגד מדינות, שבתדירות מבחילה מתברר כי מדובר בישראל", אמר היום ראש הממשלה בוריס ג׳ונסון בדיון בפרלמנט לאחר נאום המלכה. אך למרות הצהרתו ולעומת פרסומים קודמים שטענו כי המלכה תאמר את הדברים האלה, המסר הזה לא הועבר בנאומה.
נאום המלכה:
״חשש מפני מתן לגיטימציה לאנטישמיות בבריטניה״
בהודעה של הממשלה הבריטית נמסר כי היא תוודא שהמוסדות הציבוריים יבינו זאת כדי שלא יחרגו ממדיניות החוץ הרשמית. המצב עד כה גרם לחשש מפני מתן לגיטימציה לאנטישמיות בבריטניה. הדבר בא לידי ביטוי בצנזורה של סרטים יהודיים ואיומי חרמות על אגודות אוניברסיטאיות יהודיות.
מזכיר הקבינט אוליבר דאודן אמר כי ״על ידי הפסקת הפעילות הבלתי מבוקרת הזו, אנו יכולים להשיג ערך טוב יותר עבור משלמי המיסים ולשים קץ לחרמות המפלגים קהילות וזורעים שנאה״.
״לשים קץ לחרמות המפלגים קהילות וזורעים שנאה״. מזכיר הקבינט אוליבר דאודן. צילום: Chris McAndrew
הצהרה יש, חוק עדיין אין
למרות שמשרד הממשלה וגם משרד השיכון, הקהילות והממשל המקומי פרסמו בעבר הנחיות דומות כנגד חרמות, נמסר כי ״המדיניות החדשה תנקוט בגישה קשוחה יותר״. ההתחייבות הממשלתית תמנע חרם עצמאי של מוסדות ציבור על מדינות זרות או מדינות המקושרות אליהן, על מכירת סחורות ושירותים ממדינות זרות ועל חברות בריטיות הסוחרות עם מדינות כאלה.
אך למרות ההצהרות, הנושא עדיין אינו מעוגן בחוק. נמסר כי ״הממשלה תבחן את התמהיל המתאים של אמצעי החקיקה וצעדים אחרים בכדי ליישם מדיניות זו במהלך הפרלמנט הקרוב״.
