השנה היא 1977. הלילה הוא 13 ביולי. זירת ההתרחשות: ניו יורק. עבור אמריקאים בעלי זיכרון ארוך, מדובר היה בהפסקת החשמל הגדולה ביותר בתולדות המדינה. הייתה זו שיאה של תקופה רבת תהפוכות ורצופה במהומות, ונדליזם, מעשי ביזה ומקרי מוות, להם היה אחראי רוצח סדרתי שזכה לכינוי ״הבן של סם״.
לתוך כל זה נקלע יואל, חסיד בן 21 מברוקלין, ערב נישואיו לכלה אותה בחרו עבורו הוריו. יואל אינו מאושר מהבחירה. הוא טובל במקווה ויוצא לנדוד ברחובות האפלים, המזיעים והלא ידידותיים של מנהטן. הוריו ממתינים לו בביתם וכשהוא בושש לבוא, הם יוצאים לחפש אחריו. “תמיד הוא היה כזה…”, ממלמל אביו מנשה, כאשר אמו אסתר מאיצה בו לצאת אל תוך העלטה. כשמחליט יואל כבר לשוב הביתה, הוא נאלץ להתמודד עם חבורת שודדים שעמדה להתקיפו. אולם משום מקום מגיע אדם מסתורי ומחלץ אותו מן הצרה. מסתבר שאותו זר יודע הכל על יואל ועל עברו. הוא גם יודע גם לספר לו את מה שאינו יודע בעצמו על משפחתו.
מתברר שאותו אדם זר היה נשוי בתקופת המלחמה לאסתר, כשהם התגוררו בפולין. אסתר סברה בטעות כי הוא נרצח בשואה וכאשר היגרה לארצות הברית, היא נישאה למנשה ובכך הפכו נישואיהם לביגמיסטים. לכן יואל, על פי ההלכה היהודית, נחשב לממזר. בשל כך אינו יוכל להתחתן, שכן הממזרות תלווה אותו “עד דור עשירי”. אותו אדם זר מנסה, על כן, לשכנע את יואל כי עליו להתחתן למחרת היום ואיש לא יידע על עברו.
ג’יי שייב מהמחזמר בלונדון Bat Out of Hell ביים
את הדרמה שהתרחשה באותו לילה מפורסם בניו יורק הביאה נעמה זיסר אל הבמה לא כמחזה אלא כהפקה אופראית בשם “ממזר באסטרד”, שאינה אלא עבודת הדוקטורט שלה בבית הספר למוזיקה של גילדהול. על הליברטו הופקדה אחותה רחל וגיסתה סמנטה ניוטון. את הבימוי נטל על עצמו ג’יי שייב, שהיה אחראי גם על המחזמר בלונדון Bat Out of Hell. לפרויקט שותפה גם האופרה המלכותית והוא הועלה שלוש פעמים בלבד באמפייר האקני. את המוזיקה ביצעה תזמורת “אורורה”, בניצוחה הנמרץ של ג׳סיקה קוליס.
הבמאי בחר לפרוש את העלילה החשוכה על במה כמעט ריקה וחסרת תפאורה. את הנפשות הפועלות מלווה צלמת וידאו, בעוד שצילומי התקריב שלה מרצדים מן הרצפה ועד התקרה. התעלול הקולנועי הזה העניק תחושה מעיקה תוך שהוא מבליט את קטנותם של השחקנים ומחזק את אווירת הנכאים ששררה באותו לילה בעיר. יואל, הכמעט חתן, מתעמת לא רק עם גורלו, אלא גם עם עברו. העלטה הניו-יורקית של שנות ה-70׳ היא מטפורה למוראות השואה, וזו חוזרת ורודפת את משפחתו, המנסה להשליך את עברה מאחוריה.
טייקון הנדל”ן המנוח לא זכה לראות בהצלחת בנותיו
המלחינה נעמה זיסר אינה פנים חדשות בסצנה המוזיקלית של שתי המדינות. היא עבדה בעבר עם הסימפוניות של לונדון וישראל, להקות ריקוד שונות וזכתה לאמונו של בית האופרה המלכותית. היא ורחל הן בנותיו של מוטי זיסר, טייקון הנדל”ן המנוח שלא זכה לראות בהצלחת בנותיו. בעברו העשיר, הוא בנה מרכזי קניות ברחבי אירופה המזרחית, אחד מהם בקרקוב, העיר הסמוכה למחנה ההשמדה אושוויץ.
אולם הכוכב הגדול של הערב הוא נתנאל הרשטיק, החזן של בית הכנסת המפטון בניו יורק ובנו של החזן האגדי נפתלי הרשטיק, ששהה בלונדון עשרות שנים. כאשר הוא שר “שיר המעלות בשוב השם את שיבת ציון” היו כמה עיניים לחות בקהל. זוהי הפעם הראשונה שבה חזנות משתלבת באופרה בריטית. היסטוריה קטנה בשכונת האקני.
