החרם האקדמי על ישראל הוכח כלא חוקי ולא מוסרי, ולא פלא. זכור לי שלפני מספר שנים כשהגשתי בקשות קבלה ללימודים אקדמיים, האוניברסיטה הראשונה ממנה קיבלתי תשובה חיובית הייתה University of East London (UEL) הממוקמת באופן נוח בבארקינג. קיבלתי עליה המלצות חמות ממספר גופים מתווכים בישראל שתיארו אותה כאוניברסיטה עם הצלחה מובטחת. נאמר לי שהיא חברותית, במיקום טוב והכי חשוב – שהפקולטה למשפטים מלאה בישראלים.
אני זוכר את הביקור באוניברסיטה זו, שהבטיחה לי מקום מבלי לשאול שאלות. מתוך 100 איש שהגיעו ליום הפתוח היו לפחות 20 ישראלים. היתר היו ברובם אסייתים שגם הגישו בקשות קבלה כסטודנטים זרים. אנחנו הישראלים, תפסנו את השורה האחרונה והתחלנו לעשות חיים. עם זאת בתום השבוע, הגעתי להחלטה. גיליתי שזה כמעט בלתי אפשרי לסיים את הלימודים באוניברסיטה הזו מבלי לקבל תואר עם ציון ממש גבוה – זאת לא בשל רמתם המשובחת ויוצאת הדופן של המרצים, אלא יותר בשל קלות התהליך בו נבדקת רמת הידע של הסטודנטים בחוק ומשפט.
אף על פי כן, אני עדיין נדהם בכל פעם מחדש כשאני מקבל למשרדי קורות חיים מבוגר UEL שסיים את התואר שלו עם ציון לשבח. רבים מהם לא מסוגלים לחבר משפט, שלא נדבר על איות.
לא מפתיע אם כך, שהיוזמות לחרם אקדמאי כלפי אקדמאים ישראליים נולדו – ועדיין נרקחים – על-ידי אקדמאים באוניברסיטה הזו, שממוקמת כדרך קבע בתחתית הטבלה במדריך האוניברסיטאות הטובות שמפרסם הסאנדיי טיימס כל שנה. ב-2007 מוקמה האוניברסיטה במקום 93 מתוך 109 אוניברסיטאות – מיקום טוב יותר מהשנה הקודמת.
מאמרים קשורים
אם אני הייתי עומד במקומם של אותם אקדמאים מוכשרים מ-UEL, הייתי מתחיל להתרכז בהישגים של הסטודנטים שלהם עי מאמץ תמידי לשיפור התדמית והאיכות של בוגרי המוסד, שנכון לעכשיו הינם בקושי ברי-העסקה. אולם הגאונים האלה מ-UEL מעדיפים לבלות את זמנם בניסיונות להזיק למספר מוסדות אקדמיים פנטסטיים, שתרומתם לבריאות ולשפע של העולם הינה בדיספרופורציה מוחלטת למספר הבוגרים שלהן. אותם אקדמאיים ב-UEL אינם מעוניינים כלל בייצור תרומה משמעותית לאחיהם ואחיותיהם שגוועים מרעב ברחבי הגלובוס או בהפצת איזשהו רעיון בעל ערך אינטלקטואלי עבור העני או חסר ההשכלה (במקרה גם אחיהם ואחיותיהם). הם רק מעוניינים בפוליטיקה, והם חדרו לארינה האקדמאית אך ורק על מנת לקדם את השקפותיהם הפוליטיות.
אני מאמין שסטודנטים ישראלים צריכים לחשוב היטב לפני שהם מחליטים להעביר 25 אלף פאונד לידי ה- UEL.
הכותב הוא עוד שותף במשרד ביינז כהן בלונדון.
