בינו זה הקומיקס הכי בריטי בסביבה, אין ילד בריטי, שלא נחשף לבינו, שמודפס משנת 1938 עי די.סי. תומפסון. הילד ‘דניס המסוכן’ והכלב שלו ‘נשר’- סלנג לשיניים, (לא להתבלבל עם דני שובבני האמריקאי,שהוא ילד מקומיקס אחר). ‘מיני דה מינקס’, ילדי ‘בש סטריט’, ‘רוג’ר דה דוג’ר’, ‘בילי וויז’ ו’בול בוי’. לכבוד חגיגות ה-75 שנה פורסמו רצועות קומיקס מיוחדות בהשתתפות סלבריטאים שונים כגון: דיויד בקהאם וסר אלכס פרגוסון.
ההומור של חבורת ‘בינו’, השתנה עם השנים בהתאם למסורת הפוליטיקלי קורקט, בקומיקס המסורתי, במשך עשרות שנים, רצועות הקומיקס האדירו התנהגות בלתי מוסרית, בריונות (דניס), חוסר יושר (רוג’ר דודג’ר).
ולמרות האהדה של הקוראים לדמויות ‘הרעות’ של הקומיקס, הן לעתים קרובות נענשו על מעשיהן. בשנים האחרונות, חלה עלייה בהומור של ‘יציאות’, במיוחד ‘גזים’ (שהיה טאבו בקומיקס לילדים לפני שנות ה-90), ואילו תיאורים של ענישה גופנית הורדו ואינן חלק מהקומיקס.
התערוכה היא שיתוף פעולה בין מרכז הסאות’ בנק, המולים של בינו, די.סי תומסון וסוכנות העיצוב של ויין המינגווי.
ב’גארדיאן, מספר מעצב התערוכה כי אחת התגליות האהובות עליו היא שהמשטר הנאצי כלל את סופרי ‘בינו’ ברשימות האויב שלו.
מצחיקה במיוחד היא רצועת קומיקס בה נשלחת להיטלר הודעת קוד מורס שאומרת הר היטלר אף אחד לא שמע עליך בבריטניה, מה שגרם לו זעם רב. מרחרח! מרחרח! זה ‘דר’ נורא, צועקת דמות הקומיקס של היטלר: למה הם לא סיפרו לבריטים החזירים-כלבים עליי?
‘בינו טאון’ הוא חלק מפסטיבל ‘שכונה’ שחוגג הסאות’ בנק, בו התבקשו אמנים, מעצבים, וקבוצות קהילתיות ליצור במרכז הסאות’ בנק שכונה ידידותית. האטרקציות למבקרים הן ערוגות לאורך גדת הנהר, גינת גג, קרחת יער על גג ‘אליזבת הול’, ודמויות גבוהות בצורת שיחי נוי בהשראת האנשים שניקו את הסביבה בקרוידן (Croydon) לאחר מהומות 2011.
לאורך הגג של ‘פסטיבל הול’ הותקנה על ידי האמנים בוב ורוברטה סמית, עבודה שכוללת 42 דגלים ששואלים שאלות כמו: כמעט בבית? וגדל את הרעיונות שלך.
הפסטיבל מתקיים עד ה-8 סבפטמבר
